כשל הערכת האויב הסורי במלחמת שלום הגליל

עמוד:12

כשל הערכת האויב הסורי במלחמת שלום הגליל בתוכנית מתקפתית מן הסוג של של"ג יש חשיבות עליונה לדפ"א לאויב - ניתוח דרכי הפעולה האפשריות שלו האם היו אלטרנטיבות להערכה של אמ"ן והאם הובאו לידיעת הקברניטים , ומה הייתה התייחסותם לכך ? מה קדם למה : האם ההערכה המדינית - אסטרטגית קדמה ושימשה בסיס למימוש הנחות היסוד של הדפ"א כפי שהוצגה , או שהדפ"א נכתבה בהתאם לראייה מדינית - אסטרטגית ? בני מיכלסון אל"מ ( , ( 'מיל היסטוריון , יו"ר העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית ; bennymichelsohn @ isdn . net . il כישלון ההתרעה המודיעינית של אמ"ן במלחמת יום הכיפורים התקבע בתודעה כאחד המחדלים החמורים בתולדות צה"ל . בנושא זה התפרסמו תלי תלים של הערכות ושל מחקרים . פחות דובר על מצבו של המודיעין במלחמת שלום הגליל , בראייה של הערכה לקראת מלחמה . רבות דובר על כשלי המודיעין הקרבי , אולם פחות מדי נתנו את הדעת לתפקיד המכריע שהיה למודיעין פיקוד הצפון , לאמ"ן מחקר ולראש אמ"ן בתהליך קבלת ההחלטות ערב המלחמה . מכאן החשיבות הרבה בהבנת עמדת אמ"ן באותה תקופה ; האם היו אלטרנטיבות להערכה של אמ"ן ; האם הן היו בתוך המערכת והובאו לידיעת הקברניטים , ומה היו ההתייחסויות של הקברניטים לעניין הזה . הדפ"א - הערכה מול ביצוע נשאלת השאלה : האם הדפ"אות - דרכי פעולה אפשריות לאויב - אשר ליוו את תהליך התכנון לפני המלחמה היוו בסיס לתכנון ולמלחמה , או שמא נכתבו כדי לרצות את רצון הקברניטים ? האם הנחות היסוד של הדפ"א היו הבסיס לתכנון המדיני - אסטרטגי של מלחמת של"ג , או שקודם היה הטיפול המדיני - האסטרטגי של הקברניטים ואחר כך הקמ"ן " עשה" הנחות יסוד ודפ"א לרצות אותם , לאמור - ניתן יהיה לעשות את מה שאנחנו רוצים בלבנון בלי התערבות הסורים ? הבעיה הייתה האם הסורים יתערבו , ואיך יתערבו . בעיה זו עמדה בבסיס החלטותיה של ממשלת ישראל , שביקשה לטפל במחבלים ללא התערבות הסורים . ניתן להבין זאת מהנחות היסוד והדפ"א , שלפיהן הסורים יתרכזו בהגנה על הבקעה ומפני האיום על סוריה ויאפשרו לנו לטפל במחבלים בצורה חופשית יחסית . עד כדי כך הייתה מושרשת הערכה זו , שהממשלה אישרה את המהלך של עוצבת הפלדה בהרי השוף כדי שיראו לסורים שיש סיבה לבצע את הנסיגה וייתנו לצה"ל לטפל גם בחטיבות ירמוך וכראמה הפלסטיניות במרכז לבנון ובמזרחה . החלטת הממשלה הייתה , כפי שכינה זאת בגין , " מהלך חניבעל" - כוח עובר דרך . "אלפים"ה הכנסת עוצבת הפלדה להרי הלבנון , כדי להגיע מהר לאזור דהר אל - ביידר , ועל ידי זה לאיים על הסורים מעורפם כדי שייסוגו גם בגזרה המזרחית , בקו 40 ק"מ , קו טווח הארטילריה של המחבלים שעליו דובר . כאן נשאלת השאלה : האם חשבה הממשלה שאפשר יהיה להילחם במחבלים בלי להסתבך בלחימה בסורים ? הממשלה האמינה באמת ובתמים שאם צה"ל יתקוף גם את הסורים מההתחלה , ייעצר המבצע מיד בלחץ המעצמות בלי שנספיק לגמור את המלאכה עם המחבלים . הפתרון היה הדרגתי : קודם כל לטפל במחבלים ולהימנע ממגע עם הסורים . האמונה שעמדה בבסיס החלטת הממשלה , שהסורים יגנו על האיום לכיוון דמשק ויאפשרו לנו לטפל באופן חופשי במחבלים , התבססה על הדפ"א לאויב הן של הפיקוד והן של המטכ"ל . יחד עם זאת נשאלת השאלה : האם בעת ההיא הוצגה לקברניטים גם דפ"א אחרת ? האם הייתה גם הערכה אחרת ? מפקד בכיר אחד בצבא נתן הערכה שונה לחלוטין . היה זה אלוף משה בר כוכבא ( בריל , ( שהיה אז מפקד הגיס הצפוני . והוא אמר : " רבותיי , לא רק שהסורים לא ייתנו לכם לטפל במחבלים , אלא שלא תהיה ברירה ונצטרך לחסל את הסורים , כי הם יכניסו לשם שתי דיוויזיות לפחות , והם ייערכו עם מערך אחד באזור קרעון- ראשיא משני עברי ג'בל ערבה ועם מערך נוסף צפונית לשם . לכן צריך לעשות את כל ההכנות כדי שעוצבת הפלדה תוקצה לגיס הצפוני אשר משימתו תהיה בבקעה , כי המערכה שם תהיה כבדה מאוד . זאת כיוון שהסורים יגנו על לבנון ; הם רואים במדינה זו חלק אינטגרלי מהשטח הסורי והם לא יאפשרו לנו לעשות שם כבתוך . "שלנו איש לא קיבל את מה שאמר . נוסף על כך אמרו : " רוצה לשחק ? . "שישחק התוצאה הייתה שקמ"ני האוגדות נאלצו הממשלה האמינה באמת ובתמים שאם צה"ל יתקוף גם את הסורים מההתחלה , ייעצר המבצע מיד בלחץ המעצמות בלי שנספיק לגמור את המלאכה עם המחבלים . הפתרון היה הדרגתי : קודם כל לטפל במחבלים ולהימנע ממגע עם הסורים נשאלת השאלה : האם הדפ"אות שליוו את תהליך התכנון לפני המלחמה היוו בסיס לתכנון ולמלחמה , או שמא נכתבו כדי לרצות את רצון הקברניטים ? האם הנחות היסוד של הדפ"א היו הבסיס לתכנון האסטרטגי - מדיני של מלחמת של"ג , או שקודם היה הטיפול האסטרטגי - מדיני של הקברניטים ואחר כך הקמ"ן "עשה" הנחות יסוד ודפ"א לרצות אותם

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר