|
|
עמוד:12
בספר זה ייבחנו , אם כן , סיפורים חסידיים משתי נקודות התבוננות . מצד אחד , יודגשו העיצובים הספרותיים , המציגים את האסתטיקה הספרותית של הסיפורים , שהופכת אותם לעל זמניים ומקנה להם את עמידותם רבת השנים . מצד שני , אחרי עיון קצר על מקומו של הסיפור בקרב החסידים , יוקדש דיון לרלוונטיות של הסיפור החסידי לעולמו של האדם המודרני , הרחוק כשנות אור מעולמה של הקהילה החסידית בימי תפארתה ואף מזו המזוהה עם הקהילה החרדית בימינו . שני העיונים הללו - זה של הפואטיקה הספרותית מכאן , וזה של המסרים האנושיים והקיומיים מנגד - אינם עומדים כל אחר בנפרד , אלא שזורים זה בזה ונובעים זה מזה , כדרכם של סיפורים טובים . כלי הפואטיקה , המעניקים את חסדי האסתטיקה ליצירה , משמשים גם ככלי שרת להעמקת מסרים אותם מעצבת הספרות לדורותיה . מאגר הסיפור החסידי הוא עצום . לבל סיפור יש עיבודים אחדים ומקורות שונים ומגוונים . מהם מקוריים , מימיה הראשונים של תנועת החסידות , מהם גלגולים שלהם , מתורגמים , משוכתבים , מעובדים ומסופרים מחדש . הקובץ הראשון של סיפורי חסידים , הוא ספר שבחי הבעל שם טוב , שהודפס לראשונה באידיש בשנת , 1815 כמעט חמישים שנים לאחר פטירתו של מושא הסיפורים עצמו - רבי אליעזר בן ישראל , המכונה " הבעל שם . "טוב ער היום לא נס ליחם של סיפורים אלו , שהוצאו באין סוף מהדורות . כשנה אחר כך יצא לאור ספר סיפורי המעשים ובו שלושה עשר סיפורי רבי נחמן מברסלב ( נינו של הבעש"ט , ( בידי רבי נתן תלמידו . הופעת שבחי הבעל שם טוב וסיפורי המעשים בתרגום לעברית , פתחה אותם , מיד עם הופעתם , בפני המשכילים , שעסקו במאגר ספרותי זה על פי השקפת עולמם ( יוסף פרל , בספרו מגלה טמירין , שיצא ב , 1819 השתמש בנגישות ההשכלה לסיפורי חסידים בערמומיות ספרותית רבה , בכדי לנגח ספרות זו בכלי הפואטיקה שלה עצמה . (
|
|