|
|
עמוד:11
התלמודי או הכרך המדרשי , ממנו נלקחה . הצעת קריאה כזו של טקסט תלמודי אפשרה לציבור רחב ומגוון לעסוק בספרות זו ולהעלות ממנה נקודות רלוונטיות לחייו . עתה - לאחר שהסיפור המדרשי התקבל כמתווך רלוונטי לכל תחומי הקיום האנושי , הנדון מבעד לטקסט ספרותי - נראה כי "מדף הספרים צמצם עצמו" על מנת לפנות מקום ל"ספרים . "אחרים ציבור הלומדים ממשיך לחפש , בצימאון רב , טקסטים נוספים לעסוק בהם , כחלק מחיפוש אחר משמעות "ארון הספרים היהודי" לאדם היהודי ישראלי במציאות חייו הנוכחית בעולם המערבי . חיפוש זה הוביל אל אוצר הסיפור החסידי , שמילא עד כה , כאמור לעיל , תפקיד חינוכי בעולם החסידי בלבד . במקביל חלו שינויים באורח החיים הדתי של חלקים מהציבור האורתודוקסי , שאינו חרדי . קבוצות מסוימות , אשר החלו לאמץ להן מנהגים ותורות חסידיות , גם מבלי לראות עצמן כחלק מחסידות כלשהי , הביאו גל חדש של התעניינות בסיפור החסידי . גל זה החזיר לסדר היום את הצורך לבחון ז'אנר זה הן מצד הפואטיקה הספרותית שבו והן מצד מסריו . ייתכן ויופתע הקורא בספר זה לגלות שבספרות החסידית יש היגדים רבים , המשתלבים ברלוונטיות שלהם בעולמו של האדם המודרני בעל החשיבה המערבית , ללא כל קשר לקהילה - דתית או חילונית - אליה הוא משייך את עצמו . כדרכה של הספרות הקנוניה , גם הסיפור החסידי מעלה בעיות קיומיות הנוגעות לאדם בכל זמן ובכל מקום : יחסים בין מנהיג לקהילתו , תהיות בין אדם לעצמו , דיאלוגים בין יחיד לחברה , צדק חברתי , התמודדות עם יצרים אנושיים , בדידות והשתייכות , יחסי איש ואישה , משברי אמונה וביטויים אישיים לטקסים בעלי ריטואל קבוע . כל אלו עולים מתוך הסיפורים , מתמזגים עם הוויית קיומו של האדם המודרני והופכים לרלוונטיים כאשר הם מאירים על חייו , לעתים מנקודת תצפית חדשה , גם אם רחוק הוא בהשקפת עולמו ובאורח חייו מהימים בהם נוצרו הסיפורים הללו .
|
|