|
|
עמוד:13
NOD בפרק זה נדון בגישות אחדות הרווחות בחינוך הערכי ונבחן את זיקתן אל תפיסות המוסר . דיון זה יאפשר להניח אבני יסוד לטיפוח תרבות של אכפתיות במוסדות החינוך , ובמיוחד באלה העוסקים בהכשרת מורים . הסטודנטים יונחו לבחון תפיסות שונות בתחום החינוך הערכי תוך עימותו עם התנסויותיהם כתלמידים בעבר ובהווה . מטרת הדיון היא לפתח בסטודנטים התייחסות מושכלת וביקורתית לתפיסות וגישות אלה , ואולי אף יכולת לבנות גישות משלהם . הדיון יתמקד בנושאים אלה : א . גישות לחינוך ערכי הנגזרות מתפיסות מוסר אשר מציגות משנה סדורה של ציוויי "עשה" - ובעיקר "לא . "תעשה הן שואבות את יסודותיהן מסמכויות עליונות ( דתיות , אידאולוגיות ) ואינן נרתעות משימוש בהטפה או באינדוקטרינציה . ב . גישות לחינוך ערכי המקיימות זיקה לתורות מוסר אשר מבססות את ההכרעות המוסריות על עקרונות אוניברסליים המובחרים לאדם מכוחה של התבונה האנושית . על פי גישות אלה , מטרת החינוך אינה הנחלתם של " ערכים ראויים" אלא פיתוח תהליכים הכרתיים כדוגמת השיפוט הערכי . ג . גישות לחינוך ערכי הצומחות מתוך אתיקה של דאגה לאחר וקבלת אחריות כלפיו . החינוך הערכי מתבסס כאן על יצירת תרבות של אכפתיות , המתבטאת בכל ממדי העשייה של המוסד החינוכי .
|
|