|
|
עמוד:13
בפרק הרביעי מוצגות ההשלכות על ההכשרה ועל ההתפתחות המקצועית של מנהלים ומורים . להשלכות הללו גורמים השינויים בתפקיד המורה – הכשרתו התאורטית היא בחינוך המיוחד , ואילו בפרקטיקה הוא עובד במציאות של שילוב בחינוך הכללי , "רגיל"ה והדרישה החד-משמעית ממנהלי בתי הספר ליישם את שילובם של תלמידים עם מוגבלויות בכיתות רגילות . במהלך הכתיבה עמדו לנגד עיניי שלוש מטרות : א . להציג תמונת מצב מקפת , מעמיקה ועדכנית של הסוגיות השונות בנושא תכנון לימודים ותכניות לימודים לתלמידים עם מוגבלויות בחינוך המיוחד ובחינוך המשלב . ב . להעשיר ולהרחיב את מסד הידע הקיים בשפה העברית ולתרום לקידום העיון והמחקר בנושא . ג . לתרום להתפתחותם המקצועית של אנשי חינוך בפועל ושל אנשי חינוך הנמצאים בשלב ההכשרה ולקדם את העשייה בתחום . אני מקווה שעמדתי במשימה . הערה אחרונה בנושא המונחים והשפה : בלי להיכנס לעובי הקורה בדיון הציבורי על אודות המילים והמונחים המשמשים אותנו בעבודה עם ילדים ועם אנשים עם מוגבלות , אציין כי בחרתי להשתמש בביטוי ‘ ילד עם מוגבלות' בהתייחס לתלמיד שיש לו צרכים חינוכיים מיוחדים , והוא זכאי לקבל שירותי חינוך מיוחד . בחירה זו מושתתת על ההגדרות המופיעות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות , , 1998–ח"התשנ והיא ברוח הגישה החברתית המכילה ומכבדת כל אדם באשר הוא .
|
|