מבוא למהדורה השנייה

עמוד:11

שלום עם שכנינו , אבל אני בטוחה שאיש לא יעשה שלום עם ישראל חלשה . אם ישראל לא תהיה חזקה לא יהיה שלום " . והוסיפה , "נוכל לחיות כאן רק אם נהיה מוכנים להילחם . השכנים שלנו לא ייתנו לנו שלום בחסד " . הדברים נכונים גם בימינו . על השאלה אם החמיצה הזדמנות לשלום בשנים 1971 ו , 1973 התשובה היא עדיין שלילית והמסמכים החדשים רק מחזקים הערכה זו . המחבר מודה שוב לאלה שסייעו לו במימון המחקר , ובהם המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש ליאונרד וסופי דייוויס באוניברסיטה העברית בירושלים וקרן הזיכרון לתרבות יהודית בניו יורק . יעמדו על הברכה העמותה להנצחת זכרה של גולדה מאיר , ובייחוד יהודית רונן רייפן ודרורה בית אור על העזרה והעידוד . העורך הלשוני של המהדורה הראשונה היה אברהם שלוין , שטרח רבות על הכנת הספר לדפוס . צוותים שונים בגנזך המדינה , בארכיון הציוני המרכזי ובארכיון לחקר תנועת העבודה ע"ש פנחס לבון יעמדו גם הם על הברכה , ועמם אלה שעזרו לי להשיג מסמכים מהארכיון הלאומי של ארצות הברית . למען הגילוי הנאות : הכרתי את גולדה מאיר מימי ילדותי וזכיתי לשרת במשרד ראש הממשלה בשנים שבהן כיהנה כראש הממשלה . בשנה האחרונה לכהונתה שימשתי אף דובר לשכת ראש הממשלה . אמי ז"ל היתה אולי הידידה הקרובה ביותר של גולדה מאיר מהיום שפגשה אותה בכיתה ב' בבית הספר היסודי במילווקי בשנת 1906 ועד למותה של גולדה , שבעים ושתיים שנים לאחר מכן . במשך עשר השנים של הכנת המהדורה הראשונה , וגם לאחר הופעתה והכנת המהדורה השנייה , שוחחתי על גולדה מאיר עם עשרות אנשים שהכירו אותה מתקופות שונות בחייה ובתפקידים המגוונים שאותם מילאה . חלקם בני משפחתה , אחרים בני משפחתי וידידים קרובים וחברים משותפים לעבודה . רובם ביקשו להישאר בעילום שם ואני מכבד את רצונם . תודתי לכולם על ההפניה למקורות , ההערות , ההארות , העובדות והסיפורים . תודתי גם למאות תלמידי במהלך השנים בבית הספר לתלמידי חוץ לארץ ע"ש רוטברג באוניברסיטה העברית , שפתחו את עיני להבין כמה אירועים ותהליכים . בני משפחתי וידידים קרובים נשאו בסבלנות רבה את השלבים השונים של הכנת המהדורה הראשונה והשנייה של ספר זה , ותודתי העמוקה להם על אורך הרוח וההבנה . האחריות למוצר הסופי היא כולה שלי . מירון מדזיני ירושלים , נובמבר . 2008

משכל (ידעות  ספרים)


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר