|
|
עמוד:11
פתח דבר ביראת קודש ניגשתי לכתוב על שיר השירים . פרשנים וחוקרים רבים כבר פירשו את המגילה , ונדמה כי כיווני הפרשנות השונים והמגוונים רבים כאן מכל יצירה מקראית אחרת . במהלך הדורות - אולי עוד במקרא עצמו ולבטח בפרשנות חז"ל ובפרשנות לדורותיה ולסוגיה - התפרש שיר השירים כאלגוריה נעלה ליחסים בין ה' לישראל ולשאיפה לדבקות בקודש . ואולם גם פרשני הפשט של שיר השירים שנקטו את הדרך האלגורית , ראו בעיון בפשוטו של מקרא נדבך הכרחי להבנת משמעות זו . ואמנם , שום רובד אלגורי אין להבין אלא אם מתבססים על העיון בפשוטם של הכתובים , שהרי אם לא כך , לשם מה נכתב הספר באלגוריה ? להפך , השימוש באלגוריה נועד להקל על העברת המסרים , אשר עוברים דרך הבנת פשוטו של מקרא ( על היחס בין המשמעות האלגורית של שיר השירים ובין פשוטו של מקרא ראו בפרק "להבדיל בין קודש לחול ? שיר השירים בפרשנות העתיקה והחדשה" בסוף הספר . ( אהבת עולם אהבתיך מזמין אפוא את הקורא לקריאה מדוקדקת ומדויקת בפשוטו של הטקסט המקראי , בשירים של שיר השירים . ואולם נוסף על תחומי הדעת הרבים הנצרכים לניתוחה של כל יצירה מקראית , שיר השירים הוא שירה לירית , ואת הכתוב בו יש לבחון ראשית בכלים המיוחדים של הפואטיקה של השירה . במהלך הוראתי את הספר בשנים האחרונות מצאתי שהניחו לי מקום להתגדר בו , ואת ממצאיי אני מגיש כאן לפני הקורא . ידוע כי אי אפשר לתרגם שירה משפה לשפה . השיר הוא המילים עצמן ,
|
|