|
|
עמוד:7
הקדמה לשיטתו של מוטי לרנר כקורא צ ' כוב לש טת 1 של ציכרב הוא ספר מרתק ומקורי של מחזאי מוכשר ומיומן , המנסה לפענח את סודות שיטתו של אחד מגדולי המחזאים בכל הזמנים . תהליך מרתק זה , שבמסגרתו חותר מחזאי להבנת סוד גאונותו של יוצר גדול שהשפעתו טבעה את חותמה ביצירתו שלו , הנו המשך של מסורת ביקורתית ייחודית , חוץ-אקדמית , שעם אבותיה נמנים אילנות גדולים כגוטהולד אפרים לסינג , שהתמודד במסגרת " הדרמטורגיה ההמבורגית" שלו כמבקר פנימי של תיאטרון עם חצי תריסר מחזות קלסיים בהבחנות שעדיין לא נס לחן חרף מאתיים וחמישים שנה שחלפו מאז חיבורן ; ג'ורג' ברנרד שו וארתור מילר שניתחו את מחזותיו של הנריק איכסן ; סמיואל בקט שניסה לפענח את יצירתו של ג'יימס ג'ויס , ועוד . עיקרו של הספר הוא ניתוחים רעננים ומעוררי מחשבה של המחזה הדגמי שבחר מוטי לרנר לעסוק בו - "הדוד וניה" - וכולם מחזירים אותנו שוב ושוב אל הטקסט הצ'כוכי , שממנו יצאו ואליו ישובו . מאפיין מעניין נוסף של הספר הוא האוריינטציה התיאטרונית שלו , המעמידה כנמענים עיקריים את דמויותיהם של שחקן ובמאי האמונים על פירוש הטקסט על הבמה , וכן של קורא או סטודנט , שאף הם יצאו נשכרים כשהם מאמצים את נקודת ראותו של צופה תיאטרון בבואם להבין את היצירה כהלכה . ספרו של מוטי לרנר מעשיר את הקורא העברי ואת מדף הספרים הישראלי בחיבור שלא רבים כמותו בפרסומים על תיאטרון במקומותינו . ועל כך אנו שמחים לברך את המחבר ולחלוק את הספר עם כל קורא או קוראת שאמנות הכתיבה הדרמתית בכלל , וצ'כוב בפרט , קרובים ללבם . פרופ' הרי — T גולומב פרופ' גד קינר החוג לאמנות התיאטרון , אוניברסיטת תל אביב
|
|