|
|
עמוד:13
מה היו תוצאות יחסה של ההשכלה לתנ"ך ? כיצד הוא שולב בפועל ביצירת התרבות היהודית החדשה ? תשובה מלאה על שאלות אלה מחייבת מחקר מעמיק ומקיף , רחב יריעה ומפורט , שחורג מדיוננו כאן , אך לשם הדגמה נציג שני מפעלי תרבות , שקשורים בתנ"ך , שנוצרו בראשית תנועת ההשכלה . מפעלים אלה השפיעו השפעה מכוננת על התהליכים של המחקר , ההוראה , יצירת הספרות והאמנות בתרבות היהודית המודרנית , ועל כן אפשר ללמוד מהם על האופנים שבהם הופנמו ערכי התנ"ך בתרבות היהודית המודרנית : מפעלו המדעי והפילוסופי מדיני של ברוך שפינתה ( הולנד , ;( 1677-1632 ומפעלו הפרשני תרגומי של משה מנדלסון ( גרמניה , . ( 1786-1729 תרומתו של שפינתה היתה מכתחילה אתגר ביקורתי . הוא היה המורד שקם לזעזע את חומות הממסד הרבני ולערער עליהן . דרכו האישית הוליכה אותו החוצה , אל מרחב המדינה הנוצרית ואל התרבות המודרנית הכללית שהתחילה להיווצר בה ברוח ההשכלה , ואולם בדיעבד השפיעו המרד שלו והחלופה התרבותית שביקש ליצור גם בתוך עמו שלו . המתבולל הראשון שעזב את הגטו היהודי בלי להמיר את דתו היה גם הפילוסוף היהודי הראשון שאל מול הגדרתה של תורת משה כ"דת" העמיר את הגדרתה הלאומית חילונית כחוקת מדינה שכל יעדיה ארציים : הצלחה ואושר במובנם החומרי , החברתי , המדיני והתרבותי בעולם הזה . הוא עשה זאת מתוך שביקר את היהדות הרבנית , שסילפה לדעתו את טבעה המקורי של חוקת תורת משה ואת המסרים המוסריים , החברתיים והמדיניים של נביאי התנ"ך , ואולם נוסף על כך גם תרם תרומה חיובית : הוא הציע חלופה ליהדות הרבנית ה"תאוקרטית" שהתפתחה בגלות . שפינוזה תרם לתנועה ההשכלה העברית , הלאומית מיסודה , ואחר כך לציונות , את רעיון השיבה אל הטבע כמקור ליצירה של חיים , מוסר והכרה אמת , את רעיון השיבה ללאומיות הטבעית , החותרת לקיום מדיני עצמאי , את רעיון הכרת אלוהים בטבע כחלופה לדתיות העל ארצית , את רעיון השיבה לעברית כלשון לאומית ואת רעיון השיבה לתנ"ך כמקור חיובי שממנו אפשר לפתח תרבות עברית ארצית , חיובית מבחינה מוסרית ומדינית . במשנתו הפילוסופית של שפינוזה השיבה אל הטבע מתבטאת , ראשית , בפיתוח מדעי הטבע ומדעי החברה ( תורת מוסר חברתית
|
|