|
|
עמוד:13
הסובייקטיביות עם הנרטולוג ההיסטוריוגרפי המתיימר לחשוף אמיתות אובייקטיביות , הריני בחזקת האדם הסובל מגירוי בעורו וממשיך להתגרד אף כשזה מזיק לו . ואולם מתוך אמונה עמוקה כי המגמה הפסיכו עממית - שם צמח הנרטיב מתוך מסורת הסיפור שבעל פה - היתד . הישרדות קיומית , אני חש מחויבות להיאבק באלה הפועלים בניגוד לאזהרתו של ניטשה בשם הססמה : "תחי האמת אף אם ייפגעו . "החיים אם בחלק א' אני יוצא מתחומי ובכך ייתכן שמוציא אחרים מכליהם כדי לטעון שהמתודה ההיסטוריוגרפית והביוגרפית סובייקטיבית ביסודה בגין שורשיה ברומנטיקה , מניה וביה אני מתעמת גם עם נטיות מחקריות מסוימות במדעי החברה . כך , אס אצליח לשכנע את הקורא שההכשר שניתן להיסטוריון כמי שמסוגל להבין את הלך המחשבה של דורות קודמים נדלה בחלקו הגדול מהמושג האסתטי פסיכולוגי " , "אמפתיה שהוא סובייקטיבי לחלוטין , אזי אני מבקר בעקיפין גם את השימוש הפרוץ שנעשה במונח מעורפל זה בעגה הציבורית ובמדעי החברה . ואולם דומני שהצרות האמיתיות אורבות לי בחלק . 'ב בחלק זה - שנועד לשכנע את הקורא שהעוצמה המואצלת על המושג "נרטיב" פגומה , שכן מושג זה מתייחס בעיקר לסיפור שאדם או חברה מספרים על עצמם , בשעה שהמושג "אגדה" הוא שמתייחס לסיפור שאחרים מספרים על - ... בחלק זה אני מתעמת בעצם עם היסוד האגוצנטרי האינדיבידואליסטי שממנו צמחה החשיבה הנרטיבית . מכוח הטענה שאין די שהחסיד יחלום שהוא הפך לאדמו"ר בלי שהחסידים האחרים יחלמו עליו את אותו החלום בדיוק , אני טוען שללא האגדה המעניקה את האישור החברתי לסיפור חיים , לנרטיב יש ערך מצומצם . בהקשר זה אני טוען ש"אגרות מהלכות" אינן שמורות רק לטיפוסים " כריזמתיים" נדירים , משום שתכונה זו ניתנת לרכישה לפחות בחלקה , והיא תלויה יותר בתהליך החברתי של "עשה לך . "רב אם יריתי אפוא חצים גם בחסידי הכריזמה בהאשימי אותם במיסטיפיקציה של בני תמותה רגילים , הרי בכך פיזרתי לפחות את שיבושי הביקורת של " הבחור הזעצער" באופן שוויוני בין ההיסטוריונים למדעני החברה . ואולם בנקודה זו אני מזמין את הקורא לעלעל גם בחלק ג' של ספר
|
|