|
|
עמוד:222
באמצעות הפוליטיקה הפנימית , ובמקרה זה באמצעות אסטרטגיה של סודיות הקשורה במערכת הביטחון הישראלית , מתמודדת עם התנועות החברתיות שחוצות גבולות ומאיימות לשנות הסדרים קיימים . כלנית צאלח מנתחת את השיח ההומולסבי כפי שהוא משתקף במדורי הייעוץ בעיתונות הנוער . מחקרה מתמקד בניתוח טקסטים חברתיים ומראה כיצד מועברים לבני נוער מסרים לגבי התנהגויות נורמליות והתנהגויות סוטות . למרות השינויים שחלו בשיח הציבורי בישראל בכל הנוגע להומוסקסואליות , דומה שבעיתוני הנוער עדיין נעשה ניסיון להכחיש את ההומולסביות , לשכנע שאין הומולםביות בקרב בני נוער ולהפריד בינה לבין התופעה היציבה יותר בקרב המבוגרים . מאמרה של מתת אדר בונים מציג את הקשר בין המשפחה , המייצגת את המסורתי והשמרני , לבין החדשנות . המחקר מבוסס על זיכרונות אוטוביוגרפיים של משכילים יהודים מליטא ופולין במאה התשע עשרה , ועולה ממנו שדווקא המסגרת המשפחתית שהתאפיינה ביחסי סמכות ואהבה אפשרה את צמיחתם של צעירים משכילים , חדשנים , הישגיים ואוטונומיים . בניגוד לטענה שיחסים משפחתיים מסוג זה מובילים לשמרנות ודיכוי עצמי , המחקר מראה כי הללו תרמו במידה רבה למודרניזציה של החברה היהודית . כפי שנעשה בגיליונותיו הקודמים של כתב העת , גם בלב הגיליון הנוכחי עומד דיון באחד המושגים המרכזיים בסוציולוגיה העכשווית - מושג ההון החברתי . במרכז הדיון נמצא מאמרו של רוברט פאטנם , מבכירי החוקרים והכותבים העוסקים בהון חברתי . המאמר דן בחשיבותו של ההון החברתי לרווחה החברתית , לצד ההידלדלות שלו בציבוריות האמריקאית , כפי שהדבר מתבטא בפיחות שחל בקשרים החברתיים ובפעילות החברתית . פאטנם קורא לאמץ את פרםפקטיבת ההון החברתי כבסיס לפעולה חברתית . לדעתו , חשוב מאוד שאנשי המחקר והאקדמיה במדעי החברה יהיו מעורבים בחיי המעשה וישפיעו על מארג החיים החברתיים . במסגרת הדיון מתפרסמים שני מאמרים נוספים . הראשון הוא מאמרן של גילה מנחם וליהיא להט ( בשיתוף עם אדוה םימן טוב , ( העוסק בקשר בין הון חברתי לבין שאלות הנוגעות ביחסים בין חברה למדינה . גישת ההון החברתי מציעה מישוג של היחסים בין המדינה לחברה , מישוג המתייחס לסוגיות ולדילמות הבסיסיות שכרוכות בעלייתו של דפוס המשילות . לדברי החוקרות , גישת ההון החברתי מצביעה על כך שבעידן המשילות , שבו המדינה נסוגה מתחומים שונים ושחקני שוק וחברה אזרחית נהפכים לשותפים ברשת המדיניות , ממשות שותפותם של שחקני החברה האזרחית תיגזר ממידת החיוניות , העוצמה והאינטנסיביות שמאפיינת אותה . גישת ההון החברתי מצביעה על הגורמים היוצרים חיוניות זאת , ובו בזמן היא מאירה מאפיינים מבניים במודל המשילות , שיש בהם כדי להאיץ את דלדולו של ההון החברתי . המאמר האחרון בדיון הוא מאמר תגובה של דני רוזוליו ז"ל , המדגיש כי דווקא בעידן הגלובלי נוצר צורך של יחידים להתארגנות משותפת לשם מילוי צורכיהם . צורך זה בפעולה משותפת הוא שיוצר את ההון החברתי בחברה . מאמר תגובה זה הוא אחד ממאמריו האחרונים של דני רוזוליו , אשר גילם באישיותו את קריאתו של פאטנם לירידתם של אנשי האקדמיה ממגדל השן , כדי להשפיע ולהגביר את מעורבותם בחברה . דני עסק בחקר היבטים שונים של החברה הקיבוצית , על התהליכים השונים שעברו עליה בשנים האחרונות , ובהוראת מדעי החברה . אך יותר מכך היה דני איש המעשה , הוא היה מעורב פוליטית וחברתית
|
|