|
|
עמוד:12
ומתן בינינו התבהרו הרעיונות והוגדרו מגמות היסוד והשקפת העולם של החכמים ומשמעותם לקוראים וקוראות בני זמננו . ספר זה מציג קריאה מודרנית ונשית של מדרשי הלכה . נסביר : מדרשי הלכה הס יחידות ספרותיות אשר נוצרו כנראה בתקופת התנאים ( בין שנת 100 לפני הספירה לאמצע המאה השלישית לספירה . ( יחידות ספרותיות אלו מציגות על פי רוב את הקשר שבין פסוק מן התורה לבין ההלכה שהדרשן בוחר לעסוק בה . ואכן , במרכז עניינו של ספר זה עומדת הדרך מן הפסוק אל ההלכה ולא השורה התחתונה ההלכתית . הייחוד בדרך שאנו קוראות את המדרשים , הוא שילוב מודעות פמיניסטית לקריאה ספרותית , ביקורתית ( פילולוגית ) וצמודה של יחידות המדרש . כלומר , אנו קשובות למילים ולמה שביניהן ככל שהדבר נוגע למקומן של נשים מבחינה חברתית ודתית . אנו שואלות מהו היחס כלפי נשים המשתקף מתוך המדרש , ואיזה רושם הותיר היחס לנשים במדרשים על קוראיהם לדורות . מדרשי הלכה הם רבים ומגוונים בתוכנם ובצורתם . אנו בחרנו לעמוד על דפוס צורני אחר החוזר על עצמו מאות רבות של פעמים במדרשי ההלכה , ומיקדנו את קריאתנו באותם מקומות שבהם עיסוקו הוא בשאלת חובתן של נשים במילוי ההלכה הנדונה . המאפיין הצורני של מדרש ההלכה שעסקנו בו הוא הצירוף 'אין לי . 'אלא 'אין לי אלא' היא צורה אחרת לומר 'יש לי . 'רק אם כן , מדרש הלכה שבו מופיע צירוף זה פותח למעשה בהנחה מצמצמת . כאמור , מיקדנו את קריאתנו במקומות שבהם המדרש עוסק בחובתן של נשים . כל אחד מן המדרשים שעסקנו בהם נפתח תמיד בהנחת החובה של גברים , מעין : 'איש , אין לי אלא איש' או 'אנשים , אין לי אלא , 'נשיםא ושואל על אורות חובתן של נשים : 'אשה . 'מנין למשל על הפסוק האוסר לקלל הורים : "כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת " ... ( ויקרא כ , ( 9 נאמר במדרש : '" איש' אין לי אלא איש , אשה מנין " ? ( ספרא , קדושים פרשה י פרק ט : ח , צב ע"א , סעיף . ( 58 הדרשן מניח כי מלשון המקרא האיסור חל על איש , גבר , וזו הנחת היסוד במדרש , המעוררת את השאלה מנין לומדים בכתובים על חלותו של האיסור גם על נשים . התשובה תהיה דיוק
|
|