|
|
עמוד:11
ועל אותן צפיות שנה תנא זה 'ארבעה נכנסו . 'לפרדס המשיל את ההיכלות הללו לפרדס , והעלה להם השם הזה , ודימה את הארבעה הללו שהוא סובר כי הציצו במרכבה וראו שנכנסו להיכלות כמי שנכנס לפרדס . ודבר זה ברור ממקומו . [ ... 1 שמפורש בברייתא זו [ ... ] ( בבלי חגיגה יד ע"ב ;( 'אמר להן רבי עקיבא : כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור , אל תאמרו מים . 'מים ובהיכלות זוטרתי מפורש בלשון הזה : 'פתח היכל ששי נראה כמי שיש בו אלפים רבבות גלי מים , ואין בו אפילו טיפה אחת של מים , אלא אוויר זיו אבני שיש טהור צלולות כהיכל שזיו מראהו דומה . 'למים וזה ששנו 'בן עזאי הציץ ומת' - כי הגיע זמנו להפטר מן העולם . וזה ששנו 'בן זומא הציץ ונפגע' - פתרון 'נפגע' כמי שנשתטה מן המראות המבהילות שלא הכילה דעתו לסבלם . / ... / ופירוש 'אחר קצץ בנטיעות' - משל הוא על עיקר הדבר ארבעה' ] נכנסו . [ 'לפרדס וכיון שהפסיד אחר והשחית , דימוהו למי שנכנס לפרדס וקיצץ בנטיעות . כי אחר חשב שיש שתי רשויות , כאלו האמגושים שאומרין הורמין ואהורמין , ומקור טוב ומקור רע , מעון אור וחושך - לטעם זה נתכוון תנא זה ששנה משנה זו . r עקיבא היה יותר שלם מכלן , כי 3 הציץ כהוגן וצפה כראוי ... ] ן רב האי גאון קיבל אפוא את הפרשנות של ספרות ההיכלות , אותה הבין כמתארת ניסיון חזוני , מסע נפשי אקסטטי ברקיעים . הוא יכול היה לפרש כך , כיוון שהניח שספרות ההיכלות אף היא תנאית . על בסיס הפרקטיקה המיסטית בזמנו , כנראה , הוא מתאר אפילו את האמצעים להגיע לאקסטזה . גם פרשנים אחרים מימי הביניים הניחו שהברייתא מתארת אופן מסוים של ניסיון חזיוני . הם נחלקו ביניהם רק בשאלה האם הארבעה עלו לרקיע בפועל , כפי שטען רש"י עלו' ) לרקיע על ידי , ( 'שם או שרק היה נראה להם שהם ברקיע , כמו שעולה מתשובת רב האי גאון . כך פרש רבנו חננאל ( קירואן , צפון אפריקה , , ( 1055-965 שציטט את רב האי גאון מציץ' ) בפנימיו בחדריו כמי שהוא רואה , ( 'בעיניו וכך אף בעלי התוספות ( מערב אירופה , מאות ( 13-12 שהסתמכו על
|
|