|
|
עמוד:8
נפגעו . השלישי , , 'אחר' היה המזיד ביניהם - הוא פגע בפרדס כש'קיצץ . 'בנטיעות מכאן ואילך , כל ניסיון לרשום קווים לדמותו של אלישע מחייב שילוב של סיפורים שבעצם אינם עולים בקנה אחד , יצירת סיפור אחד מאסופת תיאורים שקשה לישבם כמובלים בדמות אחת . עם זאת , ממכלול הסיפורים על אודותיו מצטיירת דמות של בן עשירים שהוקדש לתורה וזכה לחינוך של תלמיד חכם , אך היה קרוב גם לתרבות היוונית . הוא ידע יוונית , חיבב את שירת יוון , קרא בספרים אסורים שנהג להסתיר בחיקו בדרכו לבית המדרש , ונראה שהתמצא בענייני סוסים , ארכיטקטורה ויין . פה ושם בספרות חז"ל מצויות כמה מאמרותיו , שעיקר עניינן - חינוך , אך אותן ניתן לקשור לדמות העולה מהסיפורים רק בדרך הניגוד . בסיפורים הוא מואשם בכפירה , בגנוסטיציזם דואליסטי , בצדוקיות ; רואים אותו כחובב זונות , כמי שהסגיר יהודים לידי הרומאים בתקופת השמד שאחרי מרד בר כוסבה וכרוצח תינוקות של בית רבן . אלישע נטה למיסטיקה או לגנוסטיקה , ונראה שזכה לסוג כלשהו של ניסיון אקסטטי . פרסומו קשור בהיותו אחד החכמים המעטים שהוחרמו והוצאו מן הכלל בתקופת המשנה . הסיבה לחרם עליו אינה ברורה , אך על פי כמה סיפורים היא קשורה בכפירה בעיקר . הוא הכריז שאין דין ואין דיין בעולם , וכיוון שכך אין טעם בלימוד התורה ובהקפדה על קיום מצוותיה . הוצאתו מהכלל קיבלה ביטוי ייחודי בהעלמת שמו ובכינויו . 'אחר' הסתירות הקשורות ברמותו של אלישע בן אבויה מתגלות גם ביחס שזכה לו במרוצת הדורות . מצד אחד הוא עמר במוקד התעניינות עצומה , ומלומדים רבים עסקו בו , ומצד אחר הוא היה מוקצה בעיני חז"ל ובעיני שלומי אמוני ישראל . מכאן כינויו , 'אחר' ובכך מוסבר , כנראה , שהן בתלמוד הבבלי והן בתלמוד הירושלמי סיפוריו רוכזו במקום עיקרי אחד בלבד , חגיגה ב , א ( בתלמוד הבבלי מוקדש לו דיון קצר גם בקידושין לא ע"ב ובחולין קמב ע"ב ) בניסיון , 'טיהור' כביכול , 2 מפחד מגעו מערער המוסכמות . במשך כל ימי הביניים הצליחו חכמי ישראל להתעלם ממנו . אם לנקוט בלשונו העדינה של מאיר איילי
|
|