|
|
עמוד:8
רחב של תיאוריות על הלאומיות - המחקר הנוכחי טוען שבחינת אופן מיסודו של שדה האמנות הארצישראלי מלמדת שהשדה לא הוכפף באופן מוחלט לתהליך בניית האומה . ניתוח צמיחתה והתמסדותה של האמנות הפלסטית העילית בארץ ישראל חושף זיקה לאופני מיסודה של המודרניות , המתאפיינת בשדות חברתיים מובחנים . נוסף על כך , הוא מצביע על חלקה של הבורגנות בתהליך מיסוד זה , ומכאן על נבדלותו מן השדה הפוליטי ומן התפיסה המגייסת המקובלת בחקר היישוב והאמנות הפלסטית שנוצרה בו . במילים אחרות , בתנאים של בניית אומה , מרכז הכוח הפוליטי אינו מצליח בהכרח לכונן את המנגנונים החברתיים המובילים להאחדה תרבותית בחברה המתהווה , ומכאן שהנושא דורש עיון מחודש . מנקודת מבט זו , המאמר הנוכחי מוסיף מימד חדש לעניין שהסוציולוגיה הישראלית החלה לגלות לאחרונה בבורגנות היהודית הישראלית . בהקשר זה , בן פורת בוחן את התפתחותה ומאפייניה של הבורגנות היהודית למן ראשית ההתיישבות בפלשתינה א"י . לדעתו , יש להבין התפתחות זו כפי שמבינים אותה בכל המקומות שבהם מתעצב מבנה קפיטליסטי , דהיינו , כמבוססת על מושג המפתח קניין ( בן פורת , תשנ"ט , . ( 9 שמיר > בדפוס < מצביע על התעלמות ממושכת של המחקר מתפקידה המכונן של המדינה הקולוניאלית הבריטית בפלשתינה א"י ומחלקה הלא מבוטל של הבורגנות היהודית במסגרת פרויקט בינוי האומה . המאמר הנוכחי ינסה להאיר היבט אחד באותו תחום הסובל מחסך מחקרי - הזיקה בין הבורגנות לבין התפתחותו של שדה האמנות בארץ ישראל . כדי לדון באופני הזיקה בין בורגנות לבין צמיחתו של שדה האמנות , קשר שהוליד את הבו זמניות החברתית בתקופת היישוב , אחלק את המאמר לשני חלקים עיקריים . בחלק הראשון - "בונים שדה" - אציג את שדה האמנות הארצישראלי במושגים של תהליך הייצור של עבודת האמנות . חלק זה יכלול דיון תיאורטי במושג "שדה אמנות" וכן תת פרקים בהתאם לעמדות השדה שהגיחו באותה תקופה : האמן , אגודת האמנים , העיתונות והביקורת האמנותית , המוזיאונים ותערוכות האמנות , והפרסים האמנותיים . בחלק השני - "יחד עם האמנים" - אציג את מרכיבי העשייה הבורגנית הארצישראלית שהיו הומולוגיים לשדה האמנות . מתברר שבחברה היישובית התקיימו דיספוזיציות הומולוגיות בין קבוצות שונות , שלא היו בהכרח הומולוגיות מבחינה פוליטית או כלכלית . דיספוזיציות הומולוגיות אלה יצרו את המרחב החברתי שאפשר את צמיחתו של שדה האמנות העילית , ואשר בו התפתחה העשייה האמנותית בעלת המכוונות האוטונומית . הדיון בדיספוזיציות אלה יתחלק לשני תת פרקים . בראשון - "בין אמנות עילית לגאולה מודרנית" - אציג את תפיסת הבורגנות על אודות האמנות העילית כמרכיב בלתי נפרד מחברה נאורה . בתת פרק השני , "היזמות , "הבורגנית תיבחן היזמות האמנותית הבורגנית במישור העירוני ובמגזר הפרטי . המאמר מציג את המקורות המחוללים של הבו זמניות החברתית בתקופת היישוב , ומצביע על תחומים חברתיים המתקיימים בתנאים אוטונומיים יחסית ואשר אי אפשר לעשות להם רדוקציה לשום עיקרון חברתי יחיד וכוללני . המאמר שופך בכך אור חדש על הדיון במארג היחסים הנרקמים בין שדה האמנות לבין יתר שדות החברה בתהליך בניית אומה .
|
|