|
|
עמוד:258
כשולית או כלא רלוונטית לחיים במציאות הישראלית העכשווית . לעיתים יסתייעו מצדדי עמדה זו בגישה הליברלית ה"תמימה" במטרה להעניק גושפנקה למציאות החברתית המקומית . הם יסבירו כי הדמוקרטיה הישראלית מעניקה לכל פרט הזדמנות שווה להצליח . נשיא מדינה מקרית מלאכי , שרה עירקית , קציני צבא אתיופיים ואנשי היי טק מזרחיים מהווים מבחינתם דוגמה להצלחה זו . אולם גם בזהות קונפורמית זו קיים פוטנציאל חתרני שעלול לפרוץ בתנאים מסוימים מתחת לפני השטח . את גיבושן של עמדות ואסטרטגיות פעולה אלה במסגרת הפעילות המוסיקלית בשדרות ניתן לחשוף רק לאחר בחינת הפעילות הפוליטית , התרבותית והמוסיקלית בקהילה במהלך שנות השבעים . שדרות במהלך שנות השבעים שדרות הוקמה בשנת 1951 במעברת , "גבים דורות" ושוכנו בה בעיקר מהגרים מצפון אפריקה . בשנת 1958 היא קיבלה מעמד מוניציפלי של מועצה מקומית ( רביד , , ( 1980 ובשנת 1996 נהפכה לעיר . שדרות ממוקמת במרכזה של המועצה האזורית " , "שער הנגב הכוללת עשרה קיבוצים ומושב אחד . יותר מ 90 % מאוכלוסיית הקיבוצים בשער הנגב מורכבת ממהגרים מאירופה ומאמריקה . מערכת היחסים המורכבת שהתפתחה בין שדרות לבין קיבוצי שער הנגב שופכת אור על הדינמיקה בין מזרחים ואשכנזים בישראל , והיא מרכזית להבנת מערך העמדות ואסטרטגיות הפעולה לכינונה של זהות מזרחית . לענייננו , שדרות הינה מיקרוקוסמוס המסייע להבנת המרחב החברתי והתרבותי בישראל . במטרה להבין כיצד התפתחה פעילות מוסיקלית ענפה ומגובשת בשדרות , יש לחזור אחורה ולבחון את האינטראקציה בין קיבוצי שער הנגב ושדרות , ולהתמקד במתח שנוצר בקרב בני הנוער המזרחיים בין תרבותם היהודית הערבית לבין התרבות הישראלית . הקולוניאליזם הסמוי שאליו נחשפו , ותהליכי הפריפריאליזציה והפרולטריזציה שעברו , הובילו לקונפליקט פנימי שהתבטא בפרץ מוסיקלי . שלושת הסגנונות המוסיקליים השונים שהתהוו בשדרות משקפים , כאמור , שלוש עמדות ואסטרטגיות פעולה להתמודדות עם הישראליות ולכינונה של זהות מזרחית . הקשר בין שדרות לקיבוצי שער הנגב נבע מן האידיאולוגיה של התנועה הקיבוצית , על זרמיה השונים , שתפסה את עצמה כתנועה מהפכנית המחדשת את הקיום היהודי המשותף בהתאם לעקרונות הלאומיות והסוציאליזם . העמקת פעילותה של התנועה , על פי בן חורין , ( 1983 ) נתפסה כהכרחית לקיום ההתיישבות היהודית במזרח התיכון . על כן קיימה התנועה דיונים רבים בנושא וניסתה לגבש את חבריה לפעילות לאומית . עם הקמת מדינת ישראל הופקע מונופול החלוציות מידיה , ומעמדה החל להתערער . המנגנון הממלכתי יצר מסגרות פורמליות לפעילויות שנערכו עד כה ביוזמת התנועה . הכרסום בעוצמתה הוביל אותה להתמקד בפעילות שנתפסה כחלוצית וכהכרחית באותם הימים " קליטת . "העלייה פעילות התנדבותית במעברות וב"מרכזי קליטה" וכן קליטת משפחות , בני נוער וילדים בקיבוצים היו דפוסי הפעילות המרכזיים של התנועה הקיבוצית . הפעילות החינוכית נערכה בעיקר בקרב ילדים ונוער , שנתפסו כקבוצה שעתידה ליטול
|
|