|
|
עמוד:254
הגרעינית האתנית . הלאומיות נבעה לדעתו מן השינויים שהתרחשו עם תהליכי המודרניזציה . יצירת ההמשכיות בין התקופה הקדם מודרנית והתקופה המודרנית נעשית באמצעות זכרונות ומיתוסים המגבשים את התודעה הלאומית המודרנית . מנגד , חוקרים מודרניסטיים , כגון גלנר ( Geiiner ) והובסבאום , ( Hobsbawm ) רואים את הלאומיות כהמצאה חדשה שהתפתחה במערב . לטענת גלנר , ( Gellner , 1983 ) רעיון הלאומיות התגבש בעידן התעשייתי וארגן קיבוצים אנושיים ביחידות הומוגניות מבחינה תרבותית . הומוגניות תרבותית זו אפשרה תפקוד מלא בחברה . הובסבאום , ( Hobsbawm , 1990 ) לעומתו , התמקד בעילית המדינית ובחן כיצד היא מהנדסת את המציאות החברתית בהתאם לצרכיה . הדיכוטומיה פרימורדיאליסטי / מודרניסטי , היוצרת הבחנה בין קולקטיבים "קיימים" לקולקטיבים , "מומצאים" נסדקת , על פי פיטרברג , ( 1995 ) בניתוחו של אנדרםון , הטוען כי האומה הינה תופעה מדומיינת , לא קיימת מקדמת דנא ולא מומצאת . האומה הינה קולקטיב פוליטי המדמיין את עצמו כקהילה מוגבלת הפועלת במסגרת ריבונית . ( Anderson , 1987 ) יצירה של תרבות הנתפסת כ"לאומית" הינה פעילות מרכזית בדמיון האומה . ניכוס רכיבים מתרבויות שונות , נטרול משמעותם הסמלית ה"מקורית" ומיזוגם הינם תהליכים מרכזיים ביצירת התרבות הלאומית . הכלאות "מוצלחות" מקודשות ונתפסות כבעלות עומק היסטורי . אסטרטגיית פעולה זו מאפשרת לעילית הלאומית לערוך "הגרוס חברתי" ולהמציא "מסורת לאומית" מלכדת , היוצרת תחושה כי קיים קשר טבעי ורצוף לעבר שאותו בחרה כמתאים לצרכיה . ( Hobsbawm , 1983 , 1990 ) אחד המנגנונים המאפשרים לעילית הלאומית להציג את יצירתה התרבותית כתרבות לאומית הוא , על פי יונה ושנהב , ( 2000 ) טשטוש ההבחנה בין "מדינה" ל"חברה" והכפפת החברה לצורכי המדינה . בדרך זו המדינה נתפסת כמנגנון המופקד על יצירת התרבות והפצתה . מנגנון זה נתפס כ"אוניוורסלי" , "רציונלי"וכ כמצוי מעל קונפליקטים חברתיים וכנעדר אינטרסים פרטיקולריים . יונה , ( 1998 ) המכנה שלטון מסוג זה דמוקרטיה רפובליקאית , מציין כי גבולות הקולקטיב המשורטטים באמצעות "המסורת הלאומית" המשותפת פועלים כמנגנון הדרה של קבוצות מיעוט . כך מובטחת שוליותן ונחיתותן של קבוצות שאינן מאמצות את ההכלאה התרבותית השלטת , וכך נשמרת ומשוחזרת עליונותה של העילית הלאומית . מנגנונים אלה פוסלים את הדיון ברב תרבותיות ומעקרים את הלגיטימיות של הפוליטיקה של הזהויות , העורכת דה קונסטרוקציה לשיח הלאומי ומאפשרת רה קונסטרוקציה של קולות חלופיים . קימליקה ( Kymiicka , 1989 ) מסביר כי יש לשמור ולטפח את הזהות התרבותית של הקהילות השונות המתקיימות במסגרת מדינת הלאום . באמצעות הבנת חשיבותו של המרקם החברתי שבו הפרט פועל ניתן לדעתו להגן על עקרונות חירות אוניוורסליים וליברליים ולמזער את אי השוויון בין הקבוצות החברתיות השונות . חירות תרבותית זו רלוונטית גם לתרבויות לא ליברליות הפועלות במסגרת המדינה הליברלית . 1 חשוב להבין כי הדיון ברב תרבותיות ללא ההקשר המעמדי הינו חלקי , מאחר שהתרבותי והכלכלי שזורים זה בזה , ואינם מוציאים זה את זה . לדיון בנושא זה , ראו לדוגמה : Hechter . 1976 ; Fraser . 11995 ג'ירו , ; 1996 ברונר ופלד , ; 1998 גור זאב , . 1999
|
|