|
|
עמוד:241
העבודה קטנה ביותר Jacobson & Levin , 1995 ; Main , 1988 ; Mincer & Ofek , ) . ( 1982 ; Shapiro & Mott , 1994 טענה אחרת , שגם היא נגזרת מתיאוריית ההון האנושי , מדגישה את הקשר שבין המחויבויות המשפחתיות של נשים ודפוס העבודה הנגזר מהן לבין הבחירה המקצועית שהן עושות . מכיוון שנשים מביאות בחשבון את המחויבות שלהן למשפחה , הן מצפות שיהיה להן דפוס תעסוקתי מקוטע , ובהתאם לכך הן בוחרות במקצועות שה"קנס" בהם על תעסוקה לא רציפה אינו גבוה . בצורה זו הן מפחיתות את המחיר הכרוך בתעסוקה מקוטעת . , ( 1979 ) Polachek לדוגמה , טען שגברים מצפים להשתתף בכוח העבודה באופן רציף במהלך חייהם . לפיכך הם בוחרים במקצועות שכישורים הנרכשים בהם כתוצאה מניסיון מצטבר במקצוע משפרים את שכרם לאורך זמן . נשים , לעומת זאת , מצפות להיעדר משוק העבודה בתקופות שונות בחייהן , ולפיכך הן בוחרות במקצועות שפרופיל התגמולים בהם תלול פחות . בצורה כזו הן ממזערות את הנזק הכלכלי הכרוך בהפסקות עבודה . מכך משתמע כי לדפוס העבודה של נשים לאורך מעגל החיים לא צפויה להיות השפעה על השכר בשלב מאוחר יותר . יש לציין עם זאת כי לא נמצאה תמיכה לטענה זו , ( Duncan & Pius , 1992 ) והמסקנה המקובלת מצביעה על כך שהמגדר , ולא דפוסים מסוימים של התקשרות לכוח העבודה , הוא האחראי לשכיחות הגבוהה של נשים במקצועות משניים ולהכנסה הנמוכה יחסית שלהן . במחקר הנוכחי נתמקד בפערי שכר בקרב נשים במטרה לבחון את ההשלכות של דפוסים לא רציפים של עבודה . מאחר שקיימים גורמים רבים ושונים המוליכים לפערי שכר בין המינים , ההתמקדות בנשים בלבד מאפשרת לעמוד על ההשפעה הנקייה של דפוס העבודה על רמת התגמולים . תוך הסתמכות על הטענות התיאורטיות הנובעות מגישת ההון האנושי , ניתן לצפות שנשים העובדות ברציפות במשרה מלאה ישיגו רמות שכר גבוהות יותר מנשים בעלות הון אנושי דומה שעבדו באופן מקוטע או שעברו לעבוד במשרה חלקית בשלב כלשהו בחייהן . יחד עם זאת יש לזכור כי רמת השונות הקיימת בשכר הנשים נמוכה יחסית , כפי שמראים מחקרים העוסקים במעמד הנשים בשוק העבודה , מכיוון שרוב הנשים מרוכזות במספר מצומצם של מקצועות ובפלחי שוק שיש בהם תקרת שכר נמוכה . ( izraeli , 1992 ) במצב כזה , כפי שטוען גם , ( 1979 ) Polachek השפעתן של הפסקות העבודה משמעותיות פחות . הספרות העוסקת בהשפעת הדפוס של תעסוקת נשים במהלך חייהן על התגמולים בשוק העבודה התמקדה בדרך כלל בגישות ברמת המיקרו . מנקודת ראות זו קיימת התמקדות בקבלת החלטות של פרטים הפועלים במסגרת של שוק חופשי . בעוד גישות אלה עוזרות להבין היבטים רבים של שוק העבודה , הן מתעלמות מהסדרים מוסדיים ונורמטיביים המתייחסים לעבודת נשים והעשויים למלא תפקיד מתווך בין השפעות התעסוקה , חלקית או מקוטעת , לבין מיקום הנשים בשוק העבודה . לדוגמה , במסגרות שיש בהן ניעות רבה בין משרות חלקיות ומשרות מלאות ותנאי התעסוקה בהן במשרות חלקיות מוסדרים על ידי הסכמים חוקיים , ניתן להקטין למינימום את התוצאות השליליות לגבי נשים בתעסוקה חלקית . כך , לדוגמה , מחקרים שנערכו בשוודיה מצאו כי עבודה חלקית והפסקות עבודה הקשורות ללידת ילדים נתפסות על ידי המעסיקים והמועסקים כאחד כפעולה לגיטימית , ואי לכך אין הן מסמלות בהכרח מחויבות נמוכה יותר לשוק העבודה . ( Stafford & Sundstrom , 1996 ; Albrecht , Edin , Sundstrom & Vroman , 1997 )
|
|