הקדמה

עמוד:י

עדיף בעיני לפתוח בפרט , כדי שממצאי דיון זה ישרתו אותנו כאשר ניתקל בתופעות המורכבות . במסגרות רחבות יותר . ניתוח העלילה ישמש יסוד לדיון בעולמן של הדמויות ( פרק ד , ( ורק אחרי כל אלה נגיע לשאלה הכוללת , באיזו דרך המספר מגיש את הדברים ( פרק ה . ( דיונים אלה מחייבים אותנו לשוב ולהתמודד עם בעיית היחס בין העיון הספרותי ובין הניתוח ההיסטורי והביקורתי . שכן , פרטים רבים , שבהם ניכרת יד האמן , משמשים להיסטוריון יסוד לניתוח ביקורתי ולהפרדה בין רכיבים שונים ( פרק ו . ( לדיון זה אופי עקרוני , ועל כן היה מוטב להקדימו . אך , אי אפשר להבחין בבעיות , בלא מודעות להיגיון שבעיצוב הדברים . לכן הבאנו את הדיון השיטתי בסוגיה זו אחרי העיון בעיצוב הספרותי כשלעצמו . אין זאת אומרת , שאין אנו מודעים לבעיה העקרונית . לפיכך דחינו את הדיון בקשר שבין עיצוב ומשמע לשילוב הרמות השונות בסיפור , עד אחרי בדיקת השאלות ההיסטוריות . שכן , רק הבהרת סוגיה זו מאפשרת לנו לדבר על משמעים המקופלים בסיפור ( פרק ז . ( באחרית דבר נעמוד , ולו בקצרה , על תולדות מחקר הסיפורת בכלל והסיפור המקראי בפרט . בדיונים אלה , ניאלץ , לא אחת , להגדיר תופעות במפורש . כדי להסב את תשומת הלב אל הסברים אלה , סימנו אותם בכוכבית . (*) לכל פרק , צירפנו ביבליוגרפיה על הנושאים שהועלו בו . כמו כן כוללת רשימה זו , את ביאורי הקיצורים . חיבורים בעלי חשיבות כללית , הובאו ברשימת "ספרות , "כללית אחרי הקדמה זו , גם כן בצירוף קיצורים , במידת צורך . בשנים האחרונות עבר תחום מחקר זה כעין ' התפוצצות , 'אוכלוסין והשוק מוצף בספרות העוסקת בהיבטים ספרותיים או המתיימרת לדון בכך . למרות שביקשתי להציג את מרבית הספרות המקצועית , ברור לי שלא הצלחתי להגיע לירי ביבליוגרפיה מלאה וממצה , מה גם שעיקר דבריי הושלמו עד סוף שנת תשמ"ח , וכל מה שיצא לאור לאחר מכן , אינו משתקף בהם כלל . אף על פי כן השתדלתי לשלב ברשימות הספרות גם חיבורים אלה . מסיבה זו נמנע ממני , לדאבוני , להפיק תועלת מספרו של הלל ברזל , 'דרכים בפרשנות החדשה : מתאוריה , 'למתודה רמת גן . 1990 כן

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא