|
עמוד:9
מבוא סיימנו , בע"ה , את הכרך השני של ספר זה בפרק 'מקאנט , 'לגיתה ואנו פותחים את הכרך השלישי בעניין שבו סיימנו את הספר השני : בהתנגשות שבין החזון של המשורר , המגיע בראייתו הפיוטית אל שורש הדברים , לבין ראייתו המדעית של הפילוסוף , המבקש ללא ליאות את השורש הזה בלי למצוא אותו . הבאנו שם כהדגמה לניגוד הנצחי הטראגי הזה את דברי גיתה על קאנט , שבהם קובל גיתה על קאנט , שספריו הם בשבילו 'מב 1 , 'ך שהוא אינו מעיז להיכנס לתוכו . 'פעם מנע אותי כשרון המשורר שבי ופעם שכל האדם שבי , ובשום מקום לא הרגשתי שנעזרתי' ( ראה לעיל , כרך ב , עמ' . ( 192 ולשם הארת העמדה הצלחה של המשורר הבאנו את הסיפור על הפגישה בין גיתה ושילר , שבה סיפר גיתה לשילר , שהוא רואה בחוש ממש את 'צמח ראשית' המונח ביסודם של כל הצמחים ( שם , עמ' , ( 173 ושילר , כקאנטיאני נאמן , טוען לעומתו ש'צמח ראשית' זה אינו אלא . 'אידיאה' ועל כך עונה גיתה המשורר לשילר הפילוסוף : 'שמח אני , שרואה אני בחושי את . 'האידיאה הלקח , שאנו יכולים ללמוד משני הסיפורים האלה אחד הוא : המשורר מצליח למצוא בחזונו נקודת מנוח , ואילו מנוחה זו מנועה היא מן הפילוסוף . גורלו הוא החיפוש לאין סוף . המאבק בין שתי מעצמות אלה נמשך ואינו פוסק , והוא מקבל בשנות השמונים של המאה הי"ח את שמו : המאבק בין הידיעה לאמונה . יעקובי נעשה לנציגו של המאבק הזה ; הוא נלחם את מלחמת האמונה . שמו של יעק 1 בי הוזכר כבר בכרכים הקודמים בקשר לשיחתו עם לסינג על ש 9 ינתה ומשנתו ( כרך א , עמ' 481 ואילך ; כרך ב , עמ' , ( 31 ואנו שבים כאן אל תיאור רעיונותיו של יעקובי . אמנם , אין יעק 1 בי מגדולי הוגי הדעות של הדור , אף על פי כן אנו פוגשים את שמו בספרות הדור על כל צעד ושעל . הוא קנה את עולמו בעקשנות שבה הגן על מחשבות יסוד אחדות של השקפת עולמו , שקבעו את דמותן של אות ? מלחמות רוח כבירות בשנות השמונים של המאה הי"ח . דמותו של שפינתה ממלאת במאבקים אלה תפקיד כפול : שפינתה נעשה , מן הצד האחד , לסיסמה של הי & כלתנים ; באור זה רואה יעקו בי , כמו שיתברר לנו , את שפינתה כאבי הכופרים , שתורתו מביאה בהכרח אל האתיאיזם . אך מן הצד השני נעשה שפינתה גם לסיסמה של האלהת הטבע לפילוסופים כגון הרדר ושפטסברי המבקשים , מתוך שאיפה ר 1 מאנטית , לבסס על תורתו פילוסופיה מאמינה חדשה . עשרים השנים האחרונות של המאה הי"ח חשובות הן ביותר בשבילנו . טלטולי המחשבה והעליות והירידות התכופות שבה בשנים אלה מראות לנו , כאילו דרך
|
|