|
|
עמוד:7
יהדות ישראלית להיות יהודי פירושו ליטול חלק בקהילה שהעבר הוא יסוד מכריע בכינונה . זהות , תרבות , תודעה , דת ופרקטיקות יהודיות הן בעלות עומק היסטורי שראשיתן בעבר הרחוק . יהודי הוא לכן , חבר בקהילה היסטורית . להיות ישראלי פירושו להשתייך לקהילה המכוננת על ידי ההווה במקום נתון - בישראל . הישראליות מכוננת בעיקר על ידי המקום ; העומק הזמני שלה רזה . במושגים היסטוריים , הזמן הישראלי הוא עול ימים . הזמן היהודי והזמן הישראלי אינם מתואמים . המשקל המכריע בקיום היהודי מצוי במסורת העבר הנושאת את מלאות הקיום היהודי ; ואילו הזמן הישראלי הוא זמן ההווה שפניו מופנות אל העתיד . החוויה הישראלית מתגלמת בתחושה של תנועה , שינוי ועיצוב מתמידים ; החוויה היהודית מתגלמת בתחושה של כפיפות , המשכיות והכרה בכוח המחייב של העבר . היעדר התיאום עלול להתגלם בתחושה של מתח , סתירה וקרע בין היהדות לבין הקיום הישראלי ; בין זהות ותרבות יהודית לבין זהות ותרבות ישראלית . סדרת הספרים יהדות ישראלית מבקשת לחשוב מחדש על מתח זה . היא איננה עוסקת בתיעוד העבר או בניתוח ההווה , אלא בקשרים שביניהם ובאפשרויות המפרות והמעשירות שעולות מקשרים אלו . ההפריה היא דו כיוונית : העבר הוא עוגן שממנו ההווה מתעצב ושואב את תוקפו ; וההווה מספק פרספקטיבות חדשות לקריאה של העבר . עניינה של הסדרה הוא במיזוג האופקים של הזמן היהודי והזמן הישראלי . השיח הישראלי מאופיין בתפיסה בינרית של יחסי דת וחילון : אדם הוא דתי או חילוני ; עליו למקם עצמו באחד מצירי זהות קבועים ונוקשים אלו . שיח בינארי זה אינו מאפשר מרחב קיום ליותר משליש מיהודי ישראל שבוחרים בתווית "מסורתי" כשהם מתבקשים לתייג את זהותם היהודית . הספר שלפנינו מנתח את האפשרות השלישית - המסורתית , ורואה בה אפשרות ממשית , בעלת ערך עצמי . הספר מציג את הטענה כי המסורתיות אינה קטגוריה שיורית בלבד ; אין היא כוללת רק את אלו שלא סווגו באחת משתי הקטגוריות האחרות . אדרבה , המסורתיות היא צורת ארגון המעצבת
|
אוניברסיטת בר-אילן, הפקולטה למשפטים
|