|
עמוד:12
מלאותם העצמית , ללא מכלול המרכיבים המכוננים את הווייתם : שפה , תרבות , זיכרון וכוי , שכן , בהעדר מלאות זאת לא מתחולל דיאולוג בין אישים חיים , אלא בין יישויות מופשטות . המפגש הדיאלוגי הוא אפוא מפגש פרדוקסלי שבו בני השיח מפנים מקום לזולתם , נכנסים לדיספוזיציה של קשב , אבל אינם מוותרים על עצמיותם ' . בניגוד למה שבובר חשב , הדיאלוג אינו מחולל התרחשות אונטולוגיה אחרת שבה ה'אני' וה'אתה' חורגים מהווייתם העצמית ; אדרבה , הדיאלוג מתנהל מתוך ובתוך הווייתם העצמית 2 של השותפים . תוכנות יסוד אלו ליוו ומלוות אותי במכלול עבודותי ; אני מבקש להאזין , להבין ולהקשיב לעולה מהטקסטים שאותם אני קורא . אמון על המסורת הפנומנולוגית , אני סבור כי השלב הראשון והמכריע בתהליך ההבנה הוא השלב התיאורי , שבו נעשה מאמץ לאקספליקציה מלאה של הטקסטים . אבל , גם אם שלב זה מלווה בהשהיית השיפוט , 'אפוכה'ב אין בו השתחררות מהמלאות העצמית . אני שב וקורא בטקסטים מתוך lebenswelrn שלי , שמתוכו עולות השאלות המוצגות לטקסטים . מבחינה זו , גם אם רוב פרקי הספר מוקדשים לניתוח הגותם של הוגים אחרים , הרי שגם בפרקים אלו מצויות עמדותי בשאלות , בביקורת או בקבלת העמדות שהטקסטים מציגים . הביטוי המפורש של עמדותי מתחדד יותר בפרקים מסוימים של הספר , בעיקר אלו המצויים בשער החמישי ובשער השישי , שבהם ההרצאה היא יותר תמאטית . פרקי הספר השונים לא נכתבו בהינף אחד . רוב פרקיו פורסמו קודם לכן כמאמרים . אבל סוף מעשה במחשבה תחילה . שאלת היסוד המוצגת בפרק הראשון של הספר . שאלת האפשרות של שיבה אל המסורת , הנחתה אותי כבר בעת הפרסום הראשון של פרקי הספר . הפרקים פורסמו בעבר , לפי תוכנית מסודרת , שיועדה להתמודד עם שאלת יסוד זו , ועתה הם מכונסים שוב יחד , כדי להציג תמונה שלימה ומורכבת יותר . יחד עם זאת , פרקי הספר עברו התאמה למסגרת הנוכחית , כשההבדלים בין פרסומם הראשון לנוכחי נובעים מההתאמה המהודקת לספר , או משינויים שחלו בתפיסותי או בידיעותי . ספר זה הוא רק החלק הראשון בהתמודדות עם שאלות היסוד של מסורת , תרבות וזהות יהודית . כתיבתו של החלק השני : שאלות של תרברת תהרת , הושלמה , ואני מקווה להוציאו לאור בהקדם . החלק השני מהווה נדבך נוסף הנבנה על חלק זה והמפלס , מתוך הדיאלוג , עמדה עצמאית ברורה , החוזרת ומאשרת גם את אופני הדיאלוג . מתוך עמדה דיאלוגית זו , הספר הוא הזמנה למסע תודעתי ביקורתי , שחשיבותו בעצם היכולת לבחון מחדש את המובן מאליו , ולהציג מחדש שאלות הנראות כפתורות מזה זמן רב . כמסע הוא מאפשר השתחררות מן
|
אוניברסיטת בר-אילן, הפקולטה למשפטים
|