|
|
עמוד:11
3 והמשפטית החלו כבר במחצית שנות השבעים של המאה העשרים . ואולם המהפך הציבורי המשמעותי החל להתרחש רק בסוף שנות התשעים ובראשית המאה העשרים ואחת . בתקופה זו החלה החברה הישראלית לחוש חזקה ויציבה יותר , ושבכוחה להתמודד עם סוגיות חברתיות שהודחקו בעידן המאבק על כינון המדינה וביסוסה . הגיעה עת הנורמליזציה שהציונות חלמה עליה מיומה הראשון . שסעים חברתיים מודחקים החלו לצוף אל פני השטח ; ביקורת חברתית החלה להישמע בריש גלי ; נקודות מבט שונות וקולות מגוונים קיבלו מקום ולגיטימציה . ובתוך כל אלה - החל להישמע גם קולן של נפגעות פגיעות מיניות ובהן הטרדות מיניות , והשיח הציבורי נפתח לנושא זה . מקומו של החרק למניעת הטרדה מינית במהפכת המודעות בישראל אחד הזרזים העיקריים לעיסוק החברתי בישראל בפגיעות מיניות היה החוק למניעת הטרדה מינית שנחקק ב . 1998 חוק זה אפשר את התלונות , שזכו לחשיפה תקשורתית רבה , נגד יצחק מרדכי ( שהיה שר ומועמד לרשות הממשלה , ( עופר גלזר ( איש עסקים ידוע , ( חיים רמון ( שהיה שר המשפטים , ( משה קצב ( שהיה נשיא המדינה ) ורבים אחרים . העיסוק התקשורתי הוליד שיח ציבורי רחב , ועורר רבים ורבות לחשוף סיפורים אישיים ולבטא זיכרונות , מצוקות , תוכנות ועמדות . לצד זה , היערכות סביב החוק בצבא ובשירות הציבורי תרמה אף היא להעלאת מודעות ולתשומת לב קבוצתית . כתוצאה מכך , אלפי נשים וגברים מכל שדרות הציבור בכל רחבי הארץ פנו לעזרת החוק והגישו תלונות בגין הטרדות מיניות . תלונות אלה , שרבות מהן הניבו הליכים משמעתיים , פליליים או נזיקיים , הזינו אף הן שיחות פרטיות ודיונים ציבוריים ואת התקשורת . העיסוק בחוק למניעת הטרדה מינית עורר בציבור רגשות עזים ביותר ; תקווה לשינוי , העזה לפתוח , חרדות מפני התמודדות ומפני העללה , תסכול , מבוכה וזעם הם רק חלק מן הרגשות שהציפו את השיח הציבורי והתקשורתי . זוהי התחלה מבורכת המעידה על ראשיתו של שינוי יסודי אמיתי . שינוי לעולם אינו יכול להתרחש ללא תגובות רגשיות עמוקות ואף סוערות . שינוי מעורר חרדה , חוסר ביטחון , אי ודאות , ואלה מולידים מצד אחד תקווה והיפתחות , ומצד אחר - איום , התבצרות וסירוב . השנים שחלפו מאז חקיקת החוק למניעת הטרדה מינית היו רוויות בעיסוק ציבורי ותקשורתי בנושא , בסיפורים ששברו את קשר השתיקה , במעקב דרוך אחר הליכים אחד המקורות המרתקים ללמוד על הימים ההם הוא ספרה האוטוביוגרפי של מי שניסתה להשתתף בהובלת המהל ך הזה בשנות השבעים , מרשה פרידמן , ( 1990 ) גולה בארץ המובטחת בררות . ראו גם דפנה יזרעאלי ואחרות , ( 1982 ) נשים במלכוד , סדרת קו אדום , הקיבוץ המאוחד לתיעוד התקופה ראו חנה ספרן , ( 2006 ) לא רוצות להיות נחמדות : המאבק על זכות הבחירה לנשים וראשיתו של הפמיניזם החדש בישראל , פרדס .
|
|