|
|
עמוד:11
הקדמה רקע ב 29 בנובמבר 1947 התקבלה בעצרת האו"ם החלטה 181 המצדדת בחלוקת שטח המנדט הבריטי פלסטינה ארץ ישראל לשלושה אזורים . הראשון - מדינה יהודית הכוללת את מרבית הנגב , את השרון , את מישור החוף הצפוני ( מתל אביב ועד חיפה ) ואת הגליל המזרחי . השני - מדינה ערבית הכוללת את יהודה ושומרון , את מישור החוף הדרומי וחולות חלוצה , את אזור נצרת ואת הגליל המערבי וחופו . השלישי - אזור בינלאומי - ירושלים תקבל מעמד נפרד לאור קדושתה וחשיבותה לשני העמים . למרות ההצלחה של צה"ל להשתלט על שטחים נוספים מעבר למה שהוקצה למדינה היהודית בתוכנית החלוקה , הגבולות שנוצרו לאחר מלחמת השחרור הישראלית עדיין היו מפותלים ושכירים . יתר על כן , במקרים מסוימים ( בייחוד באזור המשולש הקטן ) הם אף חצו כפרים שלמים , ובתוכם באקה אלע'רביה , באקה אלשרקיה וברטעה . מלחמת השחרור הישראלית הייתה נקודת מפנה בהיסטוריה הפוליטית והמדינית של ערביי ארץ ישראל . תוצאות המלחמה הובילו לחורבנם של כ 500 כפרים ערביים 1 ול 800-700 אלף פליטים פלסטינים שנעקרו מבתיהם . האוכלוסייה הפלסטינית שנשארה באדמת ארץ ישראל המנדטורית התחלקה לשלושה אזורים גיאוגרפיים : הראשון - ערביי ישראל הפנים" ) , ( " שמנו בתום המלחמה כ 160 אלף איש . השני - ערביי הגדה המערבית הירדנית ( כך נקראו יהודה ושומרון החל ב 1950 עת סופחו רשמית לממלכת ירדן ) שמנו כ 500 אלף ( מתוכם כ 300-200 אלף פליטים . ( השלישי - רצועת עזה המצרית שבה הכפילה 1 כמות הפליטים הערבים במלחמת תש"ח עומדת , לפי מקורות שונים , בין 650 אלף איש לבין מיליון פליטים . השאלה המרכזית בסוגיה היא כיצד להגדיר מיהו פליט . האם מי שנעקר מכפרו אך עבר להתגורר בכפר קרוב נקרא פליט ? לצורך עבודה זו אני מקבל את אומדנם של בני מוריס , סמיח פרסון וכריסטינה זכאריה , המבוסס על שקלול של כמה הערכות אומדן של גורמים שונים - כמו האו"ם , משרד החוץ הבריטי , מחלקת המדינה , ססו"ת , הליגה הערבית וגורמים ישראליים רשמיים . בני מוריס , לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים , 1949-1947 ( תל אביב , , ( 1991 עמ' Samih K . Farsoun & Christina E . Zachraria , Palestine ; 399-397 . and the Palestinians ( Oxford , 1997 ) , pp . 123-125
|
|