|
|
עמוד:11
מבוא התנגדות לחוק ולשלטון במחשבה הפוליטית היהודית מחקר זה , מניח , שהיו קיימים במשך הדורות היבטים פוליטיים למסורת היהודית , אף שהנחה זו נתונה בוויכוח . מי ששולל את אפשרותה של ההנחה הזו מסתמך על אבדן העצמאות הפוליטית ועל תקופת הגלות הארוכה . ! אבל מי שמניח שיש אפשרות של מסורת ומחשבה פוליטית בתולדות ישראל , מוצא משמעות מדינית בהלכה כקודקס של החיים . מקובל ששיטה פוליטית היא שיטה של יחסי אנוש העוסקת בשאלות של חלוקת כוח , של שלטון או של סמכות והיא היבט של חיי החברה . משום כך אפשר לראות בארגון הקהילה היהודי גוף מדיני ולמצוא בהלכות הקשורות בו ביטוי למסורת מדינית . ודאי אפשר למצוא משמעות מדינית בהלכות הדנות בציות לשלטון לא יהודי . ההגות היהודית מייחסת חשיבות רבה למסגרת המדינית , אף שהיא נתפסת בה ככלי , כאמצעי . רעיון זה מבוטא בצורה יפה במאמר התלמודי "אמר ר' שמעון בן לקיש : 'הנה טוב' —זו מלכות שמים , 'והנה טוב מאד' —זו מלכות הרומיים . וכי מלכות הרומיים טוב מאד ? אתמהא ! אלא שהיא תובעת דקיון של בריות" ( בר"ר . ( 'ט כשלעצמה אין למסגרת המדינית שום ערך אלא כמשרתת הבריות , כתובעת כבודן , אך גם אין אפשרות בלעדיה , ואפילו מלכות הרומיים , עדיפה על חסרונה . תפקידה המינימלי של המדינה חינו להטיל מרות . אפילו לדעת מי שתולים את המקור למוסדות פוליטיים באופי החברתי של האדם , כמו הרמב"ם או ר' יוסף אלבו , תפקיד המדינה להרחיק את העוול , הגנבה והרציחה . ודאי כך לדעת מי שסוברים , כמהר"ל , שמקורה של המסגרת המדינית בחסרון הטבוע באופיו של האדם , שהוא יצור שאפתני מדי ; » או כדעת אברבנאל והמלבי"ם הרואים במסגרת המדינית תוצאה של מעשה שלילי כלשהו שהרס את האחווה , בראשית ימיה של האנושות . המסגרת המדינית , נועדה לרסן את התחרות הפרועה בין בני אדם , להשלים חסרון ביחסי האנוש ולהבטיח ישובו של עולם .
|
|