|
|
עמוד:10
והאלם , עצם הדיבור עליו ועל דיכויו לובש צורה של מעין פריצת גדר ( transgression ) מכוונת . מי שנוקט לשון זה מעמיד את עצמו , במידה מסוימת , מחוץ לתחום הכוח . הוא מערער את יציבות החוק . הוא מטרים , ולו במעט , את החירות העתידית . מכאן החגיגיות בה מדברים היום על מין . כשנאלצו ראשוני הדמוגרפים והפסיכיאטרים של המאה ה 19 להזכירו , הם ראו את עצמם מחויבים להתנצל על הפניית תשומת לב קוראיהם לנושאים כה נמוכים והבלותיים . ואילו אנו , זה עשרות שנים כבר איננו מדברים עליו מבלי שנעטה על פנינו מקצתה של ארשת חשיבות : תודעה של התגרות בסדר הקיים , טון דיבור המעיד על מודעותו של הדובר לחתרנותו , להט לגרש את ההווה ולהצביע אל עבר עתיד שאנו רואים את עצמנו לא מעט תורמים להחשת בואו . משהו מן המרד , מן החירות המובטחת , מזמנם הקרב של סדר וחוק אחרים , עובר בנקל לתוך השיח על דיכוי המין . כמה מן התפקידים המסורתיים של הנבואה מופעלים מחדש בשיח זה . מחר - המין הטוב . ההצבעה על הדיכוי היא המאפשרת לנו להמשיך ולשמור על קיומם ביחד , בחשאי , של אותם הדברים שהפחד מן הגיחוך או הטעם המר של ההיסטוריה מונעים מרובנו להסמיך זה לזה : המהפכה והאושר , או המהפכה וגוף אחר , חדש יותר , יפה יותר , או אפילו , המהפכה וההנאה . לדבר כנגד הכוחות , להניד את האמת ולהבטיח את התענוג , ' לקשור זה לזה נאורות , שחרור וריבוי של הנאות החושים , לקיים שיח בו נפגשים הלהט לדעת , הרצון לשנות את החוק , וגן התענוגות המיוחל - הנה בלי ספק הדבר שעליו נסמכת אצלנו הקנאות שבה מדברים על המין במונחים של דיכוי , הנה מה שמסביר אולי את ערך השוק המיוחס לא רק לכל מה שנאמר על הדיכוי , אלא לעצם הטיית האוזן לאלה המבקשים לבטל את תוצאיו . הציוויליזציה שלנו היא , ככלות הכול , הציוויליזציה היחידה שבה ממתים אנשים בשכר כדי להאזין לווידוי שכל אחד ואחד מתוודה על אודות המין שלו : כאילו גלשו התשוקה לדבר עליו והרווח המקווה מן הדיבור הרחק מעבר ליכולת ההאזנה , עד שאחדים אף העמידו את אוזנם להשכרה . אך מה שנראה לי מהותי יותר מהקשר כלכלי זה היא העובדה , שבתקופתנו מתקיים שיח , שבו המין , התגלות האמת , הפיכתו של חוק העולם על פניו , ההודעה בדבר בואו של עידן חדש , וההבטחה לאושר מסוים , כרוכים יחדיו . המין ג . תענוג : jouissance - מלה זו מציינת בצרפתית תענוג עז , ובמיוחד את ההנאה המינית ואת האורגזמה . המלה נכנסה לפילוסופיה הצרפתית דרך התרגום של כתבי הגל כמונח שמציין את ההנאה הצרופה , החורגת מן הקיום האנושי , להבדיל מהנאה רגילה . ( plaisir ) ניגוד זה , כשהוא מובן בדרכים שונות , תופס מקום מרכזי בפילוסופיה הפסיכואנליטית הצרפתית .
|
|