|
|
עמוד:9
. 8 תרגומים ארצישראליים 8 . 01 הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב ברי י 21 א א הוא הוה רבהון דכל דמנן על פום נבלא ידעי זמר כינרא ואבובא נ הוא הוה אבוהון דכל תפשי כנורא ואבובא נ" ש [ ד ] כל תפשי כינרא ועוגבא י הוא הוה רבהום דכל דממנן לזמרא בכינרא ואבובא ב ג " ושם אחיו יובל ... כינור ועוגב" — עדרבלין וכרבלין בר"י כגג " ושם אחיו יובל ... כנור ועוגב" — הוא הוה אבוהון דכל ארדיבלין וכרדיבלין מדה"ג א א" 1 ( : דממנן ב ) נ"א : עדרבלון . הדרבלין ג ) נ"א : וכרבלון מהו זיהויים המדוייק של ה"כנור" ? "עוגב"וה בשאלה זו חלוקים התרגומים . ביחס לזיהויו של ה"כנור" משתמשים התרגומים כולם באקוויוולנט הלקסמי המקביל לעברית , ' ואשר מכוון מן הסתם לכלי מיתר . לא כן הזיהוי בשקיעים ! כאן מזוהה , "כנור"ה ככל הנראה , עם n , 65 pco >) a <; שהוא אורגן הפועל על מים . המונח 'הרדובליך מצוי בתרגום תהלים קן 4 כתרגום של . "מנים" לעומת זאת , לפי התלמוד הירושלמי ( סוכה נה ע"ג ) מזהה רשב"י את ה"עוגב" עם . 'ארדבלס' לפנינו אפוא שורה של כלי נגינה מקראיים המזוהים כולם עם האורגן ההידראולי . מיוחדותו של השקיע היא בכך שהוא מזהה דווקא את ה"כנור" עם n . 68 pau \ i (; אשר לתרגום . "עוגב" הרי הן התרגומים הן השקיעים מזהים אותו עם כלי נשיפה . אולם הזיהוי עם ' כרבליך , היינו , xopaiXic , אין לו חבר . מבחינה פרשנית יש אפוא צד ייחוד בשקיע בזיהויו . "כנור"ל אשר לעצם המסורת הלקסיקאלית , הרי יש מקום לראותה בארצישראלית . הצירוף "אדרבלין וכרבלין" מצוי בבר"ר נ ט שלא בהקשר תרגומי , והמסורת המבארת "עוגב" באמצעות "ארדבלס" מיוחסת בתלמוד הירושלמי לרבי שמעון 2 בן לקיש . אם נוסיף לכך כי "הרדובלין" מצוייה בתרגום תהלים והתרגום של "אבי" שבפסוק זהה בשקיע וב נ , הרי דומה שאכן לפנינו מסורת תרגומית ארצישראלית . 1 לשון 'כנר' מצוייה כבר בארמית הקדומה ולפיכך אין הכרח להניח כי לפנינו תרגום זהה שרש . זאת ועוד . המלה " ''כנור מצוייה בארמית היהודית גם שלא בהקשר תרגומי . יצויץ כי לשון "כינרא" כתרגום של "כנור" משותפת לכל התרגומים הארמיים למקרא , ורק במספר מצומצם מאד של מקרים ניתן לגלות תרגום חילופי , כגון " חינגיך באחד מדפוסי ספרד של א לבר' לא 2 . 27 ירו' סוכה נה ע"ג : "ר' שמעון בן לקיש : 'אמ 'עוגב' וה ארדבלס . " ... השקיעים
|
|