|
|
עמוד:12
שום דבר אינו עומד במקומו . את מקומה של מכונת הכתיבה תפס מעבד התמלילים . הפדאור והתקדין עומדים לבוא במקום הפד"י . לפני עשרים וחמש שנה היו לנו דיני הקרקעות העותומניים , המגילה ודיני החוזים של אנגליה . היום יש חוק המקרקעין וחוקי החוזים , והמגילה וסימן 46 בטלו ועברו מן העולם . לפני עשר שנים היה משפטן ישראלי יכול לחשוב ש"אקטיביזם" הוא שם של אסכולה בטחונית . היום זו שאלת מפתח בתפיסת העולם של המשפטן . המשפט הישראלי עובר שינויים כל העת . יודע זאת כל משפטן המביט לעת ערב על ערימת הפד"י הממתינה לו בתום יום עבודה מתיש . אבל דומה שבשנים האחרונות עובר המשפט שלנו שינויים שמעבר לאלה הרגילים המתחוללים כל העת בכל שיטת משפט . גם האקדמיה המשפטית משתנה . מה קורה ? לאן זה מוביל ? . 1 האוניברסיטה כל פקולטה למשפטים מנהלת את חייה במתח שבין שני קטבים סותרים , הקוטב האחד הוא זה של האוניברסיטה . תכליתה הראשונית של האוניברסיטה היא מחקר לשם השגת דעת לשמה , היינו , דעת שהשגתה מונעת על ידי הרצון האנושי להבנת הקורה בעולם . האוניברסיטה אמורה להשיג את הדעת בדרך של מחקר , המבקש לתת מענה על השאלות היסודיות המתעוררות בתחומים השונים של הדעת . הדעת האקדמית צריכה לעמוד במבחן האמת האקדמית , היינו , עליה להיות מושגת בהתאם לפרוצדורות המחקר האקדמיות ולהיחשב אמיתית על פי הפרדיגמות האקדמיות , שבמסגרתן היא מושגת . תכליתה המשנית של האוניברסיטה 1 היא לעסוק בהפצת הדעת שהיא משיגה . דעת לשמה שונה מרעת אינסטרומנטלית . זו האחרונה היא דעת שמבקשים להשיגה כדי שתשמש מכשיר לקידומם של יעדים הנחשבים בעלי ערך מעבר לערך הטמון בדעת עצמה , היינו , יעדים הנקבעים על פי שיקולים שמעבר לאלה העומדים ביסוד פעולתה של האוניברסיטה . מובן שניתן לעשות שימוש אינסטרומנטלי בדעת המושגת באוניברסיטה . מובן גם שאין האוניברסיטה יכולה להיות אדישה לשימושים
|
|