|
|
עמוד:12
שונים של , "ניטרליות" ובמיוחד ניטרליות ביבוא הון , ניטרליות ביצוא הון וניטרליות לאומית . הדיון המקובל הזה בניטרליות בוחן את שאלת הניטרליות של מדיניות המיסוי הבינלאומי במשקפיים גלובליים , כלל עולמיים , בהנחה שקידום היעילות הגלובלית ייטיב גם את מצבה של כל אחת מהמדינות המעורבות . לפיכך , השאלה המרכזית הנשאלת היא : האם ועד כמה מנגנון כזה או אחר תורם ליעילות העולמית ? כפי שאטען בחלק זה , ההתמקדות ברמה הגלובלית מחטיאה את העיקר , ובשל כך אין בכוחה לקדם את הדיון בדבר הדין שרצוי כי מדינת ישראל , כמדינת תושבות , תאמץ בשאלת ההקלה על מיסוי כפל . אטען כי מכיוון שהמיסוי הבינלאומי אינו תחום המוסדר באופן גלובלי , יש להתייחם אליו כאל משחק שבו המדינות מהוות שחקניות עצמאיות שלנגד עיניהן עומדים האינטרסים האישיים שלהן , ולאו דווקא היעילות הגלובלית . בעולם שבו המדינות השונות אינן פועלות מתוך שיתוף פעולה , אין לישראל תמריץ לנקוט דווקא בפעילות המקדמת את היעילות העולמית . כל מדינה - וישראל בכלל זה - תאמץ לעצמה את חוקי המס ומנגנוני ההקלה על מיסוי כפל שישרתו בצורה האופטימלית את האינטרסים שלה , ואלה אינם בהכרח פונקציה של היעילות העולמית של ההשקעות . נדרש אם כן דיון שונה מן המקובל , זה המברר את האינטרסים הרלוונטיים לכל מדינה ואת הדרכים האופטימליות להשגתם . החלק הראשון של הספר מציע דיון שונה כזה . על פי הדיון המוצע , הבחירה בין המנגנונים של פטור , זיכוי וניכוי צריכה להיעשות בהתאם לאינטרסים הכוללים של מדינת התושבות . הדיון בחלק זה ידגים כיצד המנגנונים השונים להקלה על מיסוי כפל משפיעים על רמת ההשקעות של תושבי המדינה בחוץ לארץ וכיצד רמות שונות של השקעה כזו מניבות יתרונות ( וחסרונות ) שונים למדינה . מדיניות המיסוי הבינלאומי בכלל ומנגנוני ההקלה על מיסוי כפל בפרט צריכים , כך מוצע , להיגזר מכמות ההשקעה האופטימלית של תושבי המדינה בחוץ לארץ . לצד קביעת המטרה של כמות ההשקעות האופטימלית בחוץ לארץ , על המדינה להידרש גם לשיקול האסטרטגי , דהיינו , לברר מהי האסטרטגיה הטובה ביותר מבחינתה להגיע ליעד האופטימלי הזה . האסטרטגיה עשויה להשתנות , כפי שנראה , על פי כללי המיסוי הבינלאומי הנהוגים במדינות אחרות , הן מדינות תושבות אחרות והן מדינות המארחות את השקעות התושבים של מדינת התושבות . בהסתמך על הניתוח התיאורטי הזה אבחן את הדין הישראלי עובר לרפורמה ואת הדין הישראלי החדש . הדיון בדין הקודם יצביע על חוסר העקביות שאפיין את הדין הישראלי בטיפול בהכנסות הזרות של תושבי ישראל . חוסר עקביות כזה , כך אטען , לא שירת את האינטרסים של מדינת ישראל . הניתוח של הדין הישראלי בעקבות הרפורמה מלמד לכאורה על שינוי המגמה הקודמת ועל ניסיון למסות את כל ההכנסות של תושבי ישראל בחוץ לארץ בצורה שווה . אלא שלמרות הכוונה להטיל מס אישי כזה , ניתוח מפורט של המנגנונים החדשים שנחקקו במסגרת
|
|