|
|
עמוד:197
תכנית הפעילות בהופעה כזו נקבעת על ידי חברי הקבוצה , ובהופעה עצמה משתתפים רק בעלי לקויות הלמידה ולא המנחים . הופעות אלו משמשות גם כחומר למידה לעתיד , בכך שהן מוסרטות ואחר כך הקבוצה צופה בסרט הווידאו ודנה בדרכים לשיפור ההופעה ובתשובות אפשריות לשאלות המשתתפים . ד . חונכות אישית : משנת הפעילות השלישית של התכנית החליטו המשתתפים בה , כי הם מעוניינים לסייע לתלמידים אחרים , לרוב צעירים יותר ( בגיל בית הספר היסודי ) כדי שילמדו מניסיונם על דרכים לניווט יעיל במערכת החינוך . המנחים סייעו בידי התלמידים החונכים לפתח מיומנויות של בניית קשר עם ילדים צעירים והתאמת המידע והמסרים לגיל הילדים . דוגמה לפעילות חונכות כזו היא , כששני תלמידי תיכון עם לקויות למידה חונכים קבוצה של ילדים עם לקויות למידה כבתי ספר יסודיים . פעילות אחרת היא פעילות של " אח , "בוגר המחזק את הדימוי העצמי של החניך הצעיר . האח הבוגר נפגש באופן אישי עם החניך שלו בבית הספר של החניך ומשוחח איתו בסוגיות שמעלה החניך , תוך הדגשת הכוחות של החניך . דוגמה לתוכן המועלה בשיחת חונכות כזו היא תיאורו של חניך המעלה את תחושות המבוכה שלו לקראת פנייה לבקשת התאמות בקריאה . במקרה כזה שיתף החונך את התלמיד הצעיר ברגשות דומים , שגם הוא חווה כשהיה בבית הספר היסודי , והתרומה של הפנייה שלו להמשך לימודיו בבית הספר התיכון . להלן רשימה של עקרונות פעולה , שבזכותם הפכה תכנית LEAD לתכנית-דגל בתחום של סינגור עצמי אצל תלמידים : . 1 המיומנויות של הכוונה עצמית מוצגות ברצף שיטתי . . 2 הפילוסופיה של "בעלות התלמיד " מודגשת ונשענת על עקרונות של תמיכה , הנחיה ועצמאות . עקרון הבעלות ההדרגתית מתואר בדברי אחד המנחים , כדלקמן : "אם בכיתה ט ' המנחים אוחזים בשתי ידיו של הילד , הרי בכיתה י ' הם מרפים מיד אחת ואילו בכיתה י"א שתי ידיו חופשיות . בכיתה י"ב טופחים על שכמו ומאחלים לו בהצלחה " . ( Pocock et al ., 2002 : 214 ) גם בתכנית החונכות מופעל עקרון הבעלות , והתלמיד צריך להחליט , למשל , אילו התאמות לבקש . . 3 הדגמה יעילה של מיומנויות סינגור עצמי מתרחשת ברבדים שונים של התכנית . מנחי התכנית , שלכל אחד מהם יש לקות למידה , משמשים מודלים לתלמידים . התלמידים הבוגרים יותר , שפיתחו כבר את המודעות העצמית
|
|