|
|
עמוד:193
בתיקייה שהתלמיד נשא עמו לכל שיעור . הנגישות לכרטיס אפשרה לתלמידים להציג את נושא ההתאמות למורים שונים ומנעה אי הבנות . השלב הבא התמקד בתהליך ארגון התאמות . תוך דיון כיתתי הונחו התלמידים כיצד לפנות בבקשה להתאמות אישיות , כיצד ליידע את מורת השילוב לגבי מבחנים קרבים , וכמה זמן מראש לעשות זאת . באמצעות משחקי תפקידים התלמידים תרגלו תקשורת מתאימה ולא-מתאימה בבקשה להתאמות אישיות והם שקלו איזו פנייה עשויה להיות מוצלחת יותר . זה השלב שבו התלמידים היו מוכנים לתרגול מונחה בסינגור עצמי . כשהתעורר מצב אמיתי של צורך בבקשה להתאמה , ארגנה מורת השילוב מפגש , שבו הם צפו בה כשהיא מארגנת את מתן ההתאמות עם המורה הכללית . במהלך שנת הלימודים שינו התלמידים את תפקידם , ועברו מתפקיד של צופה לתפקיד של משתתף פעיל בתהליך . במקביל , תפקיד המורה הפך להיות תפקיד תומך ופחות פעיל . כיתה : 'ח היעד בשכבבת גיל זו עוסק ברכיב המיומנויות של סינגור עצמי ומטרתו להגיע לעצמאות ביישום המיומנויות שנלמדו בכיתה ז . ' התלמידים השתתפו בשיעור חזרה , שעסק בלקויות ובתהליך אישור התכנית החינוכית היחידנית שלהם . במהלך שיעור זה הם קיבלו גם את כרטיס ההתאמות האישי ולמדו אותו שוב . הילדים העלו פתרונות אפשריים לקשיים העשויים להתגלות במהלך הסינגור העצמי , ותרגלו במסגרת משחק תפקידים את הפתרונות שנראו כאפשריים ביותר . בשלב זה ניסתה התכנית לנצל רגעי הזדמנות . כך , לדוגמה , כשתלמיד פנה בבקשה להתאמות במבחן , המורה הנחתה אותו לקבוע אילו התאמות ספציפיות אפשריות במבחן הזה . התלמידים הודרכו למלא את טופס הפנייה להתאמה במבחן עם היוודע להם על מבחן מסוים ועל אופיו . בהתאם לפנייה מראש ארגנה מורת השילוב את מערך ההתאמות הנדרש . פותח גס טופס פנייה להתאמה במבחן ( ראו נספח , ( 9 כמענה למצב שבו תלמידים פנו במהלך המבחן עצמו בבקשה להתאמות , במקום לתכנן זאת מראש ובתיאום עם המורה הבוחן . כיתות התיכון : התכנית החלה , כשיועצת בית הספר ומורת כיתות החינוך המיוחד הביעו את דאגתן מכך שתלמידי כיתות י " א-י " ב אינם מתכננים מה יעשו לאחר הלימודים בבית הספר התיכון . בראיונות עם התלמידים התברר , שהתלמידים מבטאים תלות בהוריהם לגבי תכניותיהם לעתיד או פשוט סומכים על "מזלם הטוב . " התלמידים לא ידעו כיצד להעריך את הכוחות והחולשות שלהם וכיצד להתחיל ולהתכונן לחיים עצמאיים . במהלך לימודיהם בתיכון הם הסתירו את לקויות הלמידה שלהם מחשש לדחייה חברתית וללעג מצד חבריהם לכיתה . רובם היו גם שקטים , ביישנים ומכונסים בעצמם ביחס לתלמידים הרגילים . תלמידים
|
|