|
|
עמוד:147
של המורה או המזל הטוב שבא לעזרתו . הוא צריך לקבל אחריות אישית להצלחות שלו ולנתח לעצמו מה עשה ( מאמץ + אסטרטגיה ) כדי להצליח . 3 כ'ש'לון הוא ש'לב טבא' בלמידה עיקרון זה מדגיש שכל אדם עלול להיכשל במהלך הלמידה , וכי כישלון הוא מרכיב טבעי של התהליך . אדם יכול להשתמש בכל אירוע של אי הצלחה לבחינה מחודשת של דרכי הלמידה והעשייה שלן ולנסות לשפר אותן . לתכנית "הדיאלוג הייחוסי" יש ארבעה רכיבים : הבהרת אמונות של מורים , דף דו-שיח , משוב ייחוסי ושיח כיתתי על אירועים . להלן תיאור והדגמה של רכיבי התכנית : א . הבהרת אמונות \!/ ל מורים המורה הוא סוכן השינוי המרכזי בתכנית הדיאלוג הייחוסי . הוא עצמו צריך להאמין ששילוב של מאמץ עם הפעלת אסטרטגיות יעילות יקדם את ההצלחה שלו . הוא גס צריך להיות בטוח כיכולתו להשפיע על הלמידה ועל המוטיבציה הלימודית של תלמידי . ( ראו על ייחוסים סיבתיים של מורים לגבי ההישגים של תלמידיהם אצל קלרק וארטילס ( Clark & Artiles , 2000 ) במסגרת סדנה התחלתית בת שמונה שעות ואחר כך במפגשים דו שבועיים במהלך שנת הלימודים , נפגשו המורים כדי להכיר ולבחון את האמונות האישיות שלהם לגבי גורמים המקדמים את ההצלחה שלהם ושל תלמידיהם . הפעילות הזו נעשתה בעזרת העלאת סיפורים אישיים מחייו המקצועיים של המורה , בבית הספר ומחוצה לו . הסיפורים היו על אירועים שנתפסו על ידי המורים באירועי הצלחה וכאירועי כישלון אישיים . נוסף על הסיפור האישי , המורים גם הסבירו מה יכולים להיות הגורמים להצלחה ( או לכישלון ) שתיארו . בתחילה סיפקה המנחה משוב שהדגיש את האחריות האישית של האדם לתוצאות של אירועים שבהם הוא מעורב , תוך הדגשת ייחוסי מאמץ ואסטרטגיה כייחוסים מקדמי הצלחה . בהדרגה החלו המשתתפים האחרים לספק את המשוב ולחשוב ביחד על אסטרטגיות שעשויות לקדם הצלחות . דוגמאות לנושאים של סיפורים אישיים כאלו היו : "אחד התלמידים מפריע כל שיעור ואני איבדתי את העשתונות והתפרצתי עליו . אני רואה בזה כישלון , "אישי או "יש בכיתה שלי תלמידה שכבר מתחילת השנה הצהירה שהיא לא אוהבת מ ^ טיקה והיא גם לא מתכוננת ללמוד את החומר בנושא הזה . הצלחתי להביא אותה לכך שהיא תשתתף בשיעורים ותפתור את . "התרגילים הדיון עסק בשאלות כמו ; למה את רואה בזה כישלון אישי ? למה לא הצלחת לכוון את התלמיד המפריע ? מה היית יכולה לעשות כדי לא לאבד שליטה ? כזכות מה התלמידה התחילה להשתתף
|
|