|
|
עמוד:127
ולאורך זמן רב מבלי להתקדם בפועל . הדיון על ההתאמות עוסק באותס שינויים בתנאי הלמידה וההיבחנות , המותאמים לאפיונים הייחודיים של תלמידים עם לקויות למידה . הלומד פונה בבקשה לשינוי ספציפי בדרכי ההיבחנות והוא משתמש בהיגדי הסינגור העצמי , ובאמצעותם הוא מתאר את קשייו אך גם מציע את ההתאמות הנחוצות לו . כדי שהלומד עם לקות הלמידה יוכל לספק לשומע את המידע בדבר פתרונות אפשריים לקשייו , הוא צריך להיות מודע לתנאים מקלים ולהתאמות שנמצאו יעילות עבור אוכלוסיית לומדים זו . כאן גם המקום לציין , כי כל לומד הוא מקרה פרטי , ויש להתאים לו את ההתאמות הנחוצות . אלה עשויות גם להשתנות בהתאם לתנאי למידה שונים . זכאות להתאמות 'ל'מוז 'ות סקוט ( Scott , 1994 ) מציע שימוש בארבע שאלות מכוונות בתהליך ההחלטה על זכאות להתאמות לימודיות . במקור כוונו השאלות לזכאות של סטודנטים עם לקויות למידה , במסגרת לימודיהם במוסד על תיכוני , אך ניתן להשתמש בשאלות אלו גם לגבי תלמידים . תלמיד / סטודנט יהיה זכאי להתאמות כשהתשובות לכל ארבע השאלות הבאות הן תשובות חיוביות : . 1 האם ללומד יש לקות למידה ? . 2 האם בידי הלומד המסמכים הנחוצים לאישור הלקות ? מסמך קביל הוא זה הכולל : א . מדדי יכולת , מדדי הישגים ותיאור תהליכי עיבוד המידע ; ב . המסמך נכתב על ידי אדם המוסמך לכך ; ג . המסמך מעודכן ( נכתב בשלוש השנים האחרונות . ( . 3 האם הלומד זכאי להתאמות ? כלומר : א . האם הוא עומד בדרישות-קדם לימודיות ? ב . האם הוא יוכל , בסיוע ההתאמות , לעמוד בדרישות הקורס / התכנית ? . 4 האם ההתאמות סבירות ? התאמה סבירה היא זו : א . המבוססת על צרכים מתועדים של האדם ; ב . המאפשרת התנסות לימודית משולבת ; ג . הנענית לדרישות החיוניות של הקורס / התכנית ; ד . אינה מהווה סיכון תעסוקתי לאדם או לציבור ; ה . אינה מטילה על המוסד החינוכי נטל כספי או מינהלי בלתי סביר ; ו . אינה בעלת אופי אישי .
|
|