|
|
עמוד:40
כישורי שפה פרגמטיים כישורי שפה פרגמטיים הם אלה העוסקים בשליטה על כללי השימוש בשפה בהקשר חברתי-תקשורתי . הם חשובים לתקשורת בין-אישית , בין שהיא מתקיימת במהלך משימה לימודית הדורשת למידה בקבוצה , ובין באירועים חברתיים לא לימודיים . דיווחים רבים מתארים מגוון של חסרים במיומנויות הפרגמטיות-תקשורתיות של אנשים עם לקויות למידה , כמו : קושי בתזמון השיחה ( כשהדובר מתחיל שיחה ברגעים שאינם נוחים לשומע , ( מעבר חד מנושא לנושא , שילוב רעיונות לא רלוונטיים בשיחה , אי שמירה על קשר עין , אי שמירה על התור בשיחה , חוסר ערנות ל"קצרים " ולאי-הבנות במהלך השיחה , או קושי לשנות את האסטרטגיות התקשורתיות על פי המצב והמשימה ( Donahue , 1983 ) פרגמטיקה של שפה , אותו שימוש חברתי נאות בשפה , כוללת שלושה מרכיבים : כוונות תקשורתיות , הנחות מוקדמות וארגון חברתי של השיח . ( 1984 Roth & Spekman , ) חסרים במרכיבים אלו יכולים להשפיע באופן ניכר על היעילות של פעולת הסינגור העצמי : המסנגר העצמי עלול לבחור מבעי דיבור שאינם הולמים את הכוונה התקשורתית שלו , הוא יכול להיות לא מודע להנחות המוקדמות של הנמען ולא לקחת אותן בחשבון במהלך השיחה והוא גם יכול לארגן באופן לא יעיל את מרכיבי השיחה . כל החסרים האלו עלולים לפגוע בסינגור עצמי יעיל . להלן הסבר והדגמה של שלושת מרכיבי השימוש החברתי הנאות בשפה א-. . כוונות תקשורתיות : פעולת הדיבור היא יחידת התקשורת הקטנה ביותר של השימוש בשפה , והיא כוללת שני מרכיבים : תוכן המבע והמטרה התקשורתית של הדובר בשימוש במבע זה . שפה יכולה למלא מטרות תקשורתיות שונות , ובעזרתה ניתן לדרוש או לשאול , לבקש או למחות , לצוות או לשכנע ועוד . הכוונה התקשורתית יכולה להיות מובעת בצורה לא מילולית ( תנועות גוף , ( בצורה פארא-לשונית ( שינויים בהטעמה , באינטונציה , בטון ובעוצמת ששת המאפיינים האלו של לומדים בעלי לקויות למידה הם ההצדקה לפתח תכניות , שבהן הלומד יטפח כישורים של הכוונה עצמית וילמד כיצד לסנגר על עצמו במערכות הסובבות אותו . אך בלקויות למידה ספציפיות שבסיסן הוא שפתי , ייתכן קושי ראשוני להשתמש כשפה מילולית מתאימה למטרות של סינגור עצמי ושל תקשורת בין-אישית . ( Lapadat , 1991 ) הקושי הזה , המכונה גם קושי בפרגמטיקה של השפה , מעמיד מראש את האנשים עס לקויות הלמידה בעמדה נחותה כמסנגרים על צורכיהם .
|
|