|
|
עמוד:225
^ גמה : 2 הליך ההנחיה לס'נגוו עצמי - ס'נגור ל 30 י חברים בכיתה רון הוא תלמיד הסובל מתסמונת טורט ובעל לקות למידה חמורה המתבטאת בקשיי קריאה , כתיבה , זיכרון וארגון . הוא לומד בכיתה ו' נפרדת בבית ספר יסודי רגיל . הדוגמה של רון משלבת למעשה סינגור עצמי כפול : בהתחלה הוא מסנגר על ההצעה שלו לפני המורה , ואחר כך לפני החברים בכיתה . מפגש a בפגישת ההנחיה הראשונה התבקש רון לציין אילו קשיים חווים תלמידים שונים בכיתתו . הוא מנה את הקשיים הבאים : המורה מדברת מדי מהר . ילדים לא יודעים לקרוא . יש המון שיעורי בית . קשה ללמוד בעל-פה את לוח הכפל . הילדים בכיתה מרביצים . לאחר ציון חמשת הקשיים האלו התבקש רון לסמן קושי אחד או כמה קשיים מתוך אוסף הקשיים , שגם הוא מתנסה בו / בהם . הוא סירב להתייחס לקשיים הכלליים שמנה קודם , ואמר שהבעיה הכי גדולה שלו היא ש"הילדים בכיתה מתעצבנים . "עלי קשה לרון לשבת בשקט . הוא זז כל הזמן , מניע את הידיים , ואז החברים שלו כועסים עליו ואומרים למורה שהוא מפריע להם . מפגש : 2 רון הרחיב את הידיעות שלו על תסמונת טורט , על לקויות למידה ועל פעילות-יתר מוטורית . תסמונת טורט תוארה כתסמונת המערבת טיקים , אותן תנועות פתאומיות ולא רצוניות , החוזרות על עצמן . רון תיאר את הסימפטומים שלו , הכוללים טיקים מוטוריים וקוליים , ולשאלתו כמה ילדים חולים במחלה זו , דווח לו כי לאחוז אחד מכלל הילדים בגיל בית הספר יש תסמונת טורט . רון התעניין לדעת למה התנועות שלו מפריעות לחברים שלו , והוסבר לו כי התנועתיות הרבה שלו והקושי שלו לשלוט על הטיקים שלו מפנים את תשומת הלב של הילדים אליו , וזה מסיח את דעתם ומפריע להם להיות קשובים לדברי המורה ולמשימות הכיתתיות . מפגש : 3 במהלך המפגש תיאר רון בפירוט את הקושי שלו לשבת בשקט בזמן השיעור . כן העלה רון הצעות להתמודד עם הקושי . מפגש : 4 המפגש התמקד בבחינת כל הצעת התמודדות וסבירות הפעלתה . לאחר ציון דרך ההתמודדות ובחינתה , היה זה רון ששקל את סבירות הפתרון שהציע . הפעילות במפגשים 4-3 אורגנה באמצעות הטבלה הבאה ;
|
|