|
|
עמוד:188
גם בישראל יש עמותות הרואות בפיתוח מיומנויות של סינגור עצמי את אחד היעדים שלהם . למשל , עמותת ית"ד , שמטרתה "קידום ושילוב בעלי תסמונת דאון בכל מישורי החיים וקבלתם בחברה כשווי ערך ושווי זכויות" מונה בתיאור פעולות העמותה את הפעלת "על הגובה " - קבוצת הבוגרים בעלי תסמונת דאון . הפעולות של קבוצה זו מכוונות "לעידוד קשרים חברתיים , להגברת העצמאות , למימוש היכולות והרצונות האישיים ולפיתוח כושר סינגור עצמי . " כישראל פותחו מספר תכניות הנחיה לסינגור עצמי לאוכלוסיות עם מוגבלויות . אחת מהן היא התכנית לסינגור עצמי במסגרת מעונות הפנימייה של האגף לטיפול באדם המפגר במשרד העבודה והרווחה . העיקרון המנחה בתכנית זו הוא לאפשר לאדם לקבל החלטות הנוגעות לחייו . התכנית מקנה למשתתפים בה כלים להעצמה פרטנית ולייצוג האינטרסים האישיים : "בתהליך ההעצמה הפרטנית יפנימו האנשים המפגרים בשכלם אמונה ביכולתם העצמית להביא לשינוי , וישיגו לעצמם כבוד עצמי כמרכיב חשוב בהנעה לפעול" ( ברגר , . ( 8 : 2001 אוכלוסיית היעד בקבוצות הסינגור העצמי בתכנית זו הם אנשים עם פיגור שכלי קל ובינוני , המתפקדים באופן עצמאי או עצמאי חלקי והם בעלי יכולת מילולית . בתכנית השתתפו אנשים מתשעה מעונות פנימייה . הקבוצות נפגשו פעם בשבוע באופן קבוע , בהנחיית איש מקצוע ובשיתוף איש הקשר מהמעון . ההעצמה הפרטנית התקיימה בחיזוק המודעות העצמית של המשתתפים בתכנית ובהגברת יכולתם לקבל החלטות הנוגעות לחייהם היומיומיים , כולל פיתוח מיומנויות של בחירה , העדפה , אסרטיביות ועצמאות . ההחלטות נגעו לנושאים מגוונים כגון תספורת , בחירת ביגוד ורכישתו בחנות בגדים שנפתחה במעון , שינויים בתפריט , בחירה של יעדים לנופש ולפעילויות פנאי , בחירה אישית של השותפים לחדר , בחירת פריטי ריהוט בחדרים ובחלקים מרכזיים של הביתן , שיתוף בקביעת התכנים של מסיבות יום הולדת או קנייה בקפיטריה . מרכזי התכניות במעונות השונים דיווחו על תהליכי העצמה שעברו המשתתפים , תוך שיפור יכולתם לבחירה אישית . גם העובדים במעונות עברו תהליך של שינוי תפיסותיהם לגבי זכויות הדיירים והצורך לשאול לדעתם ולהקשיב לרצונותיהם . דרכי 'למידה / הוראה בתכניות הנחיה לס'נגור עצמי בסקירת ספרות על הנחיה לסינגור עצמי קובעים מרשנט וגאג י ר ( Gajar , 1997 Merchant &) כי מרבית תכניות ההנחיה לסינגור עצמי משתמשות בשלוש דרכי למידה / הוראה מרכזיות :
|
|