|
|
עמוד:13
הקדמה הגיור — הדרך שבה נכנס הנכרי לכלל ישראל — מעורר מעצם טיבו שאלות במישורים רבים : דתי ולאומי , פילוסופי ופסיכולוגי , היסטורי וחברתי . מטרתו של חיבור זה היא מחקר הלכתי משפטי מקיף של הגיור בדיני ישראל , מתוך מגמה לעמוד על מהותו של גיור . הגיור הוא פעולה משפטית רבת חשיבות . כתוצאה מן הגיור מצטרף המתגייר לדת ישראל ולעם ישראל , ולשינוי זה במעמדו נודעת משמעות — הן אישית , למתגייר עצמו , והן כלפי כל העולם : "כל הגוים כולם כשיתגיירו ויקבלו עליהן כל המצות של תורה ... הרי הן כישראל לכל דבר ... ומותרין להכנס בקהל ה' . "מיד שלושה יסודות נקבעו בהלכה כהכרחיים לגיור : קבלת מצוות , מעשה הגיור ובית הדין . על המתגייר לקבל עליו את מצוות ישראל , וכן נכנס הוא לברית במעשה — מילה וטבילה לאיש , וטבילה לאשה . אין הגר מתגייר בינו לבין עצמו , ועל בית דין של שלושה לקבלו . ניתוחם של יסודות גיור אלה , ובחינת זיקתם ההדדית , חיוניים לחקר עיקרו של גיור . בהקשר זה , תחום חקירה חשוב הוא השפעתם של פגמים — בכל אחד משלושת היסודות — על תוקפו של גיור . לשון אחר : אימתי יהיו הליקויים כה משמעותיים , עד שנאמר כי הגיור הוא חסר תוקף . מהותו של גיור ובחינת משמעותו של גיור פגום , הם , ביסודו של דבר , שני צדדים של אותו מטבע . ניתוח מקיף של הגיור בדיני ישראל אינו יכול להיעשות ללא עיון בהלכות עבד כנעני וגיורו , וכן בדיני גר תושב וגרותו . העיסוק במוסדות משפטיים אלה קובע אמנם מקום לעצמו , אולם ההלכות העוסקות בדרך רכישת מעמדם של עבד כנעני וגר תושב , נוגעות לדיני הגיור עצמם . בכמה סוגיות בתלמוד ובפוסקים נכרכו אמנם יחדיו ענייני גר צדק , גר תושב ועבד כנעני . התלמוד — המקור המוסמך של ההלכה — הוא אבן היסוד לעיון בכל תחום שהוא בדיני ישראל . אף בחיבור זה מוקדש מקום מרכזי לניתוח שיטתי של סוגיות הגיור בתלמוד . יחד עם זאת מקיף המחקר גם את החומר רב הכמות בהלכות גרות , המצוי בספרי ההלכות והפסקים , ובספרות הפירושים והחידושים , של ראשונים ואחרונים . תשומת לב מיוחדת ניתנת לספרות השאלות והתשובות . בדורות האחרונים במיוחד , עם הריבוי הגדול בשיעור הגיור , חיברו חכמי ישראל מאות תשובות על שאלות שנשאלו בענייני גיור . אין החוקר רשאי להתעלם מהחומר הבלתי נדלה המשוקע בתשובות אלה . למיטב ידיעתי , טרם נכתבה עבודה מדעית העוסקת במחקר כלל תקופתי של הספרות ההלכתית בתחום הגיור . שיטת המחקר היא השיטה האנאליטית מושגית . עם זאת ייבחנו גם כמה עניינים היסטוריים 1 רמב"ם , הלכות איסורי ביאה פי"ב הי"ז . 2 לדיון על שיטות המחקר השונות של המשפט העברי , ראה : ; Jewish Law , London , 1980 , pp . 136-757 Comparative Study , New York , 1966 , I , pp . VIII-XII ; B . S . Jackson ( ed . ) , Modern Research in B . Cohen , Jewish and Roman Law : A ש' אלבק , "משפט והיסטוריה במחקר , "ההלכה עיוני
|
|