|
|
עמוד:10
וישראל ויהודה יושבים בסוכות שמואל ב , י " א , יא אילן זהרוני מדי שנה בשנה , לקראת אמצע תשרי , צצות אלפי סוכות בצד דירות ובתים ברחבי הארץ . חג האסיף , שהוא חג של עם היושב קבע בארצו , עובד ואוכל מפרי אדמתו , הוא גם זה שאנו , מצווים לזכור בו את התלאות והנדודים במדבר : "בחמשה עשר יום לחדש השביעי , באספכם את חבואת הארץ , תחגו את חג ה' ... נקנ י ת חשבו שנעת ימים כל האזךח בישראל ישבו בסבת . למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים " ( ויקרא כ '' ג , לט , מב-מג . ( אולם הסוכה אינה רק קישוט וסמל - שלא בהקשר לחג הסוכות , זהו מבנה בעל שימושים רבים ומגוונים , כבעבר כן בימינו . " ולא יכם ?? שרב T T T ושמש " T ישעיהו מ " י המצאת הסוכה והשימוש בה הינם פועל יוצא מתנאי האקלים וצורכי האדם המושפעים ממנו . בסיפור המקראי על גירוש האדם מנן העדן נמצא שני ניגודים מהותיים בין החיים בגן העדן לבין אלה שנגזרו על האדם . האחד הוא הצורך לייצר מעתה את המזון ( שהיה מצוי בגן ונלקט ללא מאמץ ) בעבודה קשה ומתישה - "ארורה האדמה בעבורך ... וקוץ ודרדר תצמיח לך ... בזעת אפיף תאכל לחם " . .. ( בראשית ג , ' יז-יט . ( הניגוד השני אינו מוצא ביטויו באופן ישיר , אך הוא מבצבץ מבין השורות ; נוף הצל והמים מול נוף האדמה החרבה . תמונת גן העדן בספר בראשית מזכירה מאוד נוף בוסתנים שופע פרי , קריר , מוצל ומושקה במי מעיינות צלולים , הזורמים בתעלות &/ 7 - - ה' אלהים גן בעדן ... ויצמח ה' אלהיט מן האךמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ... ונהר יצא מעדן להשקות את הגן" ( שם ב , ' ח-י . ( מנגד מתוארת האדמה צרובת השמש : "וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח , בי לא המטיר ה' אלהים על האךץ" ( שם ב , ' ה . ( כפי שעמד האדם בפני בעיית ייצור המזון , כן עמד בפני הצורך במחסה שיגן עליו ויתאים לתנאים החדשים שלתוכם נקלע . מפתיע הדבר , שהמחקר המדעי הפריהיסטורי מציג תמונת התפתחות דומה : בשלהי האלף התשיעי ובאלף השמיני לפנה '' ס חלה מהפכה בחיי האדם בארץ ישראל - זהו שחר התקופה הניאוליתית ( תקופת האבן החדשה . ( האדם המלקט , הצייד , שהסתפק עד עתה במה שהמציא לו הטבע - מתחיל לרתום אותו לצרכיו . לא עוד ליקוט מקרי , התלוי במזל ובמתחרים , אלא תחילתה של חקלאות יזומה : זריעת צמחים , שהוכיחו את עצמם כמקור מזון , וביות בעלי חיים . השינוי השני קשור במגורים : לראשונה נוטש האדם את המחסה הטבעי , ששימש אותו , ובונה בתים - סוכות - בשטח שהוא בוחר לעצמו . שני השינויים תואמים את כיוון ההתפתחות של האדם - הקטנת התלות במה שהעניק לו הטבע . כפי שאין האדם משלים עם מנבלות כוחו ויכולתו הפיזיים ובונה כלים שיגבירו אותם , בתקופת האבן הקדומה , הוא פונה עתה לדרך שתעניק לו יתר שליטה על אספקת המזון ועצמאות בבחירת מקום המגורים לתועלתו ולנוחיותו . הסוכות מלפני כעשרת אלפים שנה , ששרידיהן נתגלו על נדות נחל ארן שבכרמל , מצטיירות כחיקוי בנוי של המערה - בקירותיהן ובסבך החורש ומטפסיו באשר לחלקן העליון . מה שסייע , אולי , במידת מה למעבר מן המערה הייתה ההתחממות היחסית ועימה התמעטות המשקעים , בשלהי האלף התשיעי לפנה '' ס . אך יותר מכך השפיע ודאי המעבר לעבוד חלקות חקלאיות ולקביעת חזקות על טריטוךיות . מרגע שהחל האדם לבנות את מגוריו במו ידיו - לא הוכתב לו מקום המגורים על ידי מציאותו של מחסה טבעי . מכאן ואילך נבחר מקום המגורים על פי עךכו הכלכלי חקלאי ועל פי שני תנאי הקיום הבסיסיים האחרים - מים ובטחון . עתה נפתחה הדרך להתפתחות ייצור המזון , ניצול ופיתוח מקורות המים ושיפור אמצעי הביטחון והמגורים . האדם למד לבנות בתים - אולם לא הניח את ידו מן הסוכה , וזו המשיכה לשמשו בצורות שונות לאורך כל ההיסטוריה האנושית ובימינו אנו בכלל זה . " על כן ? קרא ' T שם המקום ' T - ?? סכות " בראשית ל"ג , יז לפחות שלושה מקומות בארץ ישראל ידועים לנו בשם סוכות ; האחד - עמק וישוב באזור שפך נחל יבוק , שבעבר הירדן המזרחי ; השני - מקום
|
|