|
|
עמוד:12
עצמו , ולסלק ממרכז הבמה הספרותית את קודמיו . לפחות בשנות הוויכוח הראשונות , מרבית הביקורת , הקטרוגים וההשמצות כלפי סופרי תש"ח , נאמרו במסגרת זו ( גרשון שקד , דן מירון ורבים אחרים , ( חלקם לא רק שחזרו בהם בינתיים מקביעותיהם הנחרצות נגדם , אלא אף סייעו לחזור ולהוציא את כתביהם מחדש , עם מבואות מקיפים , כדי שיהיו מצויים בידי הקוראים בני הדור . רן מירון הוציא מחרש במוסד ביאליק את כתבי יגאל מוסינזון , אם להביא דוגמה אחת מרבות . למותר להוסיף , שמאלף מאוד להשוות בין דברי הביקורת החריפים והממעיטים בערכם של אותם מקטרגים לפני שנים לבין דבריהם החוזרים בהם במפורש בשנים האחרונות . אבל מה שקרה הוא , שההתקפות הצליחו יותר מדי . הרחיקו דורות שלמים מספרות זו , וגרמו להם לזלזל בספרות דור תש"ח , בלי לקרוא בה , על סמך אותה "דעה מוקדמת" שקלטו באווירה הספרותית העוינת . המותקפים ביותר הם משה שמיר , על " : "הצבר "אליק נולד מן הים" כפי שתואר בבמו ידיו ובהוא הלך בשדות , ואחריו נתן שחם , על "תמיד אנחנו" ו"גוף ראשון . "רבים שמות אלה נותקו מהקשריהם , נעשו עצמאיים , נהפכו לסטראוטיפים , ונתפסו כמאפיינים כוללים לספרות כולה , לגיבוריה ולתכניה . מאמץ גדול נמצא כעת בראשיתו ודורש המשך נמרץ , כדי לשנות את התדמית השלילית , לחזור ולקרוא בספרות זו קריאה משוחררת , ולראות מה יש בה באמת , ומה היא אומרת לקורא בן הדור . אני מבקשת כאן לסלק כמה דעות מוסכמות ומקובלות בדבר "ספרות ; "האנחנו דמות הצבר ; ספרות האומרת הן בלי פקפוקים והסתייגויות , ועוד ועוד . טענתי היא , שאופייה של ספרות זו במציאות , כפי שהייתה , שונה מאוד מן התדמיות שדבקו בה . התדמיות נוצרו תוך הסתמכות על דוגמה בודדת , שהייתה חריגה , ושהפכו אותה לטיפוסית ולאפיינית , בלי שהובאו דוגמאות נוספות מן הספרות שבכוחן לחזק אותה . במציאות , ספרות זו נולדה כשהספקות והביקורת מובנים לתוכה ; במידה שיש בה ביטחון ואמונה הם מלווים בפקפוקים ובהסתייגויות ; הגיבורים מוכנים למסור את נפשם , כצו השעה , אבל בעת ובעונה אחת הם מסתייגים מהמחיר המוסרי הכבד שהמלחמה גובה מהמשתתפים בה ומהעם כולו . דמות , "הצבר" שספרות תש"ח , כביכול , יצרה אותה , היא המצאה מאוחרת של עיתונאים ופוליטיקאים , ואולי אני מתחייבת בנפשי , כשאני קובעת שאיננה מצויה בספרות זו כלל . הדוגמה שהכול מסתמכים עליה , היא היחידה והיא יוצאת דופן . זוהי דמותו של אליק בבמו ידיו של משה שמיר . אבל ספר זה הוא רומן תיעודי בידיוני המבוסס על דמותו של אחיו של משה שמיר , שנפל בקרב במאבק על פתיחת הדרך לירושלים . ולכן מטבע הדברים זוהי דמות מן המציאות , שתוארה על דרך השגב וההפלאה . דמותו של אורי בהוא הלך לשדה , אינה בדיוק הדמות האידאלית , והיא רק אחת מתוך מערכת שלמה של דמויות השונות ממנה ומנוגדות לה ( מיקה , אביו ואחרים , ( ואהדת המספר נתונה לכולן ולא רק לאורי , שהוא גם מסתייג ממנו לא מעט . אבל שתי דוגמאות אלה נשארות בבדידותן הזוהרת בתוך ספרות דור תש"ח , ובתוך הספרות
|
|