מבוא

עמוד:7

מבוא ולטר בנימין , שכמעט לא היה ידוע בחייו , מוחזק כיום אחד מגדולי המבקרים בלשון הגרמנית בדורו . אין תימה באלמוניותו היחסית , שכן חלק ניכר מכתיבתו קשה ביותר לקריאה : יותר משהיה מבקר , היה פילוסוף שנתן מבע להשקפותיו על דרך הבקורת של ספרים ותופעות מחיי התרבות , ודבריו המנוסחים להפליא מצטיינים בדחיסות יתירה . קושי זה בכתיבתו גרם לו , בין השאר , שלא ייעשה פרופסור לספרות באוניברסיטת פראנקפורט : התיזה שהגיש לצורך התקבלותו ( — ( "האביליטציה"ה "מקורות הטרגדיה הגרמנית" — נדחתה על ידי בוחניו , באשר "לא הבינו בה אף . "מלה כיום אץ עוררין על כך שזהו חיבור מופת בתחומו : הוא אחד המעטים שראה אור כספר עוד בחיי מחברו . אכן , היו לו כמה וכמה מעריצים עוד בחייו . ב 1915 נפגש באוניברסיטת ברלין עם גרשום שלום , ומפגישה זו צמחה rr 1 , npnny n ממושכת ורבת משמעות לשניהם , למרות ניגודי ההשקפות ביניהם . מעריץ אחר היה המשורר הוגו פץ הופמנסטאל , שפירסם בבטאונו ב 1924 מאמר גדול משל ו . בנימץ , על "קרבה מתוך בחירה" לגיתה . במחצית השניה של שנות העשרים נתקרב ו . בנימץ למארכסיזם ( למגינת לבו של ג . שלום , מה שלא פגם בידידותם . ( זמן מה היה מיודד עם ברטולט ברכט , אך נראה שזה לא יכול היה לשאת את עצמאות המחשבה המארכסיסטית שלו לעומת הקומוניזם

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא