|
|
עמוד:11
הניסוי המבוקר לבין התנאים בבית חולים . בעוד שראש כרות מצביע בוודאות על מוות , המדידות הרפואיות של פעילות מוחית אינן כה מוחלטות . מאחורי מסכת אירועים קצרה זו מסתתרות שאלות כבדות משקל הנוגעות ביחסי הגומלין שבין משפט , מדע וטכנולוגיה . על השאלה מדוע השתנתה הגדרת המוות במחצית השנייה של המאה העשרים ניתן לתת שלוש תשובות שונות הנובעות מנקודות המבט הבאות : קדמה מדעית , ביקורת מדע וביקורת תרבות . מנקודת המבט הראשונה , זו של אידיאל הקדמה , התפתחות מדעית וטכנולוגית היא שהביאה לידי שינוי בהגדרת המוות . העיכוב בקבלת אמת המידה נבע מדעות קדומות שהופרכו בהדרגה באמצעות ניסויים והוכחות מדעיות . השינוי התקבל תחילה בקרב הקהילייה המדעית ולאחר מכן גם בקרב משפטנים והציבור הרחב . בניגוד למדענים , משפטנים אינם אמונים על יסודות המדע , ובשל כך ניתן להסביר את היסוסם בקבלת חידושים מדעיים . המשפט , על פי תפיסה זו , שמרן ומפגר אחר התפתחויות מדעיות , וחובתו להתעדכן ולהתאים עצמו למציאות משתנה . מאותן סיבות , אנשי דת צפויים להיות אחרוני המאמצים חידושים מדעיים בשל מחויבותם למסורת ובשל רתיעה מטיעונים חוץ הלכתיים . מנקודת המבט השנייה , זו של ביקורת המדע , אין בנמצא מדע טהור שאינו מושפע משיקולים חוץ מדעיים . כך גם במקרה שלפנינו . לא ההתפתחות המדעית היא שהובילה לשינוי ההגדרה של מועד המוות , אלא הצרכים הפרגמטיים של השתלת איברים והצרכים הכלכליים של ניתוק ממכשירים . המשפט , על פי עמדה זו , אינו רק מושפע מהתפתחויות טכנולוגיות , אלא גם משפיע על היווצרותן וקליטתן . גם העמדה ההלכתית אינה נקייה מהשפעות חברתיות , כגון לחצים פנים קהילתיים המעצבים את עמדת ההלכה . נקודת המבט השלישית , שאכנה אותה לצורך הדיון ביקורת תרבות , מבקשת הבנה מעמיקה יותר של התופעה הטכנולוגית המדעית . מנקודת מבט זו , ההשפעה החשובה של המדע והטכנולוגיה בעולם המודרני אינה מצטמצמת לגילויים מדעיים והתפתחויות טכנולוגיות , אלא מתבטאת באימוץ של שיטת החשיבה הטכנית המדעית גם בספרות אחרות של הקיום האנושי . משמעות הדבר היא ששיקולים מדעיים ומכשירניים נעשים דומיננטיים בקביעת אורח החיים האנושי גם מחוץ לתחום המדעי המוגבל . האתגר של ביקורת התרבות אינו להבין כיצד המדע מושפע מגורמים חיצוניים , כגון הפוליטיקה , הכלכלה והמשפט , אלא להיפך , להבין כיצד צורת החשיבה המדעית הטכנולוגית מטביעה את חותמה גם על ספרות אלה . הבעיה אינה אמינות התכנים המדעיים והטכנולוגיים , אלא אימוץ של צורת החשיבה המדעית הטכנולוגית . האתגר שהעידן הטכנולוגי מציב הוא לפיכך כיצד ניתן לאמץ את התכנים המדעיים והטכנולוגיים מבלי להיעשות כפופים להם . זו השאלה הגלומה למעשה במאמר המערכת של ניו יורק טיימס . אתגר דומה ניצב לפני המשפט . כיצד המשפט יכול ללמוד מהמדע ומהטכנולוגיה מבלי להיעשות שבוי בתפיסתם . למרבה האירוניה , אפשרות זו מגולמת דווקא בעמדתו של הרב אויערבך , שלא נרתע מהשתתפות בניסוי מדעי , אך גם לא נחפז לאמץ את הסמכות המדעית כמחייבת בתחום ההלכתי . עד כמה המשפט המודרני מסוגל לסרב , כמו אותו רב יהודי , לכפוף את עצמו לסדר היום המדעי הטכנולוגי ? זו שאלה הראויה לחקירה ביקורתית מעמיקה .
|
|