|
|
עמוד:11
אומר פו , בדרככם הרציונלית המוארת יותר מדי מעודף דיסקורסיביות , והמוצללת פחות מדי מחסרון מוסיקליות , אינכם מצליחים אלא לקבור חיים את האחר האי רציונלי המפחיד , גם בתוך הטקסט הרציונלי וגם בתוך נפשו הלא מודעת של הקורא הסגור בין חומות עצמיותו המוכרת והמובנת , שהיא פרי הארגון הרציונלי והשליטה הרציונלית מדי . אי אפשר להרוס את חומות האגו המכיר והמוכר בלי לנתץ את לשון המושגים והסמלים המוכרת , שבאמצעותה הוא מארגן את עולמו המוכר ואת זהותו המוכרת . אין פירוש הדבר שמטרה זו , כפיית הקורא להתוודע אל האחר , הזר , האי רציונלי , המטורף , הנטול כל סדר רציונלי מוכר , מחייבת כלים אי רציונליים מטורפים , כאוטיים , נטולי כל סדר . פו אינו גורס את הדעה הסימבוליסטית הסוריאליסטית שהטירוף ( derangement ) של תודעת הקורא , המכופתר והמסודר והנעול במוסכמות , מצריך שירה רשלנית מטורפת , פורקת עול ומנתצת מוסכמות . להפך , הכלי היעיל בנוי על פי כללים מתמטיים חמורים . המשורר או המספר הוא אסטרטג צלול ומבריק המתכנן את המתקפה על מבצרי השכל בשום שכל , צעד צעד , חרוז חרת , משקל משקל . הפרדוקסים האלה אצל פו קשים לנו , החוקרים והמבקרים , שגורלנו על קטגוריות נוחות להכריע על פיהן אחת משתיים - או או , או דבר או היפוכו : או כלי רציונלי בשירותה של תכלית רציונלית , בנוסח ציפיותינו ממשוררים כגון קורני ופופ , או כלי אי רציונלי מטורף בשירותה של תכלית כאוטית אי רציונלית ואנטי רציונלית , בנוסח ציפיותינו ממשורר כגון רמבו . אנחנו מתקשים להסתדר עם הפרדוקס הזה , שהכלי הרציונלי משרת אסטרטג ספק רציונלי ספק מטורף , כלומר , שהוא בסופו של דבר גם רציונלי גם מטורף , ומטרתו היא לקום על האני הרציונלי המסודר ולהטביע אותו בשיטתיות
|
|