|
|
עמוד:12
הבסיסיים של הניתוח החברתי עצמו . התמה המניעה את הספר היא דיאלוג בין התיאוריה החברתית הקאנונית והמסורות המיסטיות המגוונות . הבסיס לדיאלוג זה היא ההנחה החזקה של הסוציולוגיה של הידע , שידע אקדמי מפורש ורשמי , הזוכה ללגיטימציה ממסדית , הוא בעצמו חלק מתרבויות היסטוריות רחבות יותר . גם המיקרו סוציולוגיה של המדע וויכוחים אפיסטמולוגיים מוכרים יותר הוליכו אותנו מעבר לכל הטענות שישנן בדבר שיקוף ישיר או עדיפויות אוטומטיות של מבנה ותרבות על פני ההמונים ותרבות ההמונים מחד , ושל קונספציות אקדמיות מאידך . עדיין , עם כל הצניעות , אני חושב שההיסטוריה של המדע מראה את החשיבות של הדינמיקות החיצוניות , החברתיות והתרבותיות ולא רק של הדינמיקות הפנימיות והרעיוניות המשפיעות על השינויים הפרדיגמתיים . השערתי , או השלכתי , היא שהשינוי התרבותי לכיוון דרכים של מחשבה והוויה בעולם שכינינו בדרך שגרה "מיסטי" וכיום אנו מכנים באופן שגרתי , "רוחני" הוא בולט כל כך , עד שיש לנו מחויבות אנליטית לקחת אותו ברצינות . לקיחת "החברה המיסטית" המתפתחת " , "ברצינות משמעותה לא רק לנתח את התופעה או לקבוע את סיבותיה , אלא גם לראות את השפעתה , כיצד היא משפיעה על הקטגוריות של הניתוח שאנו , המומחים , לוקחים כמובנות מאליהן , כשמורת הטבע של הידע השמור ליודעי ח "ן . אם כן , אני לוקח ברצינות את האפשרות של "חברה מיסטית" ואני שואל מהי המשמעות שלה לארגונים מאקרו סוציאליים , לתרבות היום יום , לדרכי ההתייחסות , המחשבה והניסיון . במידת מה , השאלה שרצה לאורך הספר הזה היא מה תהיה המשמעות של החברה המיסטית למחקר החברתי ? קטגוריות מובנות מאליהן אינן קניינן הבלעדי של אנשים רגילים . גם לנו , אנשי מדעי החברה , יש חלק ונחלה בהן , ולא משנה באיזו קפדנות אנו בוחנים אותן ומאשרים את שושלת היוחסין שלהן . מה היה קורה אילו התנועות ההולכות וגדלות הללו , מכל סוג ומין של אמונה דתית , מיסטית ורוחנית היו בעלות השפעה כה רצינית , עד שהיו משנות אפילו את זוויות הראייה החברתיות המקצועיות שלנו , שעוצבו תוך השתקעות בטקסטים קלאסיים , הושחזו ברכישת שיטות מרובות משתנים , ונוסו במקרי
|
|