|
|
עמוד:13
הקדמה הספר עוסק בהתפתחות ההומור והצחוק , בפונקציות וכפרקטיקה שלהם . באמצעותו ניתן להבין מהיכן וכיצד נוצרים ההומור והצחוק ואת חשיבותם בחיי האדם . הספר משמש מצד אחד כלי תאורטי להבנת ההומור והצחוק ומצד אחר כלי מעשי שישמש כל אחד , מהקורא המתעניין ועד איש המקצוע , בתחומי ידע למיניהם , כגון תקשורת , קולנוע , תאטרון , ספרות , סוציולוגיה , חינוך , פסיכולוגיה , אנתרופולוגיה , תרפיה ורטוריקה , וכן בכל תחום יישומי שעושה שימוש בהומור וצחוק , כגון כתיבת תסריטים , כתיבת מחזות , בימוי ומשחק . הספר משלב שני מרכיבים מרכזיים - . מרכיב תאורטי ומרכיב יצירתי . המרכיב התאורטי נחלק לשני חלקים : האחד מביא את התאוריות המרכזיות שעוסקות בחקר ההומור והצחוק מהעת העתיקה ועד ימינו ואת הפונקציות המרכזיות שלשמן קיימים ההומור והצחוק . החלק האחר מתחקה על מקורותיהם של ההומור והצחוק ועל דרך היווצרותם , ונדרש בתוך כך להומור הוויזואלי ולהומור המילולי . החלק היצירתי נוגע בצד היישומי של ההומור והוא מורכב מכמה פרקים שכל אחד מהם מטפל באחד הצדדים של ההומור - הוויזואלי , המילולי , הבדיחה והקריקטורה . בחלק היצירתי נלמד את התבניות שעל פיהן מיוצר ההומור באמצעות כל אחד מן הנושאים ובו בזמן נלמד גם כיצד אפשר לייצר הומור על פי אותן תבניות . שני החלקים , התאורטי והיצירתי , משולבים לעתים זה בזה . לקורא המתעניין וגם לאיש המקצוע חשוב ללמוד את שני הפנים של ההומור והצחוק - התאורטי והיצירתי , כדי לדעת להפיק את המרב מכל אחד מהם . מחקרים רבים בנושא ההומור והצחוק נכתבו מתחילת המאה התשע עשרה ועד היום . משנות השבעים של המאה העשרים ומרגע שהוקמה אגודה בין לאומית לחקר ההומור ( international Society f or Humor studies ) רבתה כמות המחקרים . בשנת 1988 נחנך כתב העת המדעי הראשון להומור . ( international JournalofHumor Research Humor : ) כמות המחקרים הגדולה יצרה מצב של ריבוי דעות ורעיונות בנושא ההומור והצחוק . רבים מן החוקרים , ובעיקר החוקרים החדשים , נוטים לבסס את מחקריהם על תאוריות וממצאים של מחקרים שקדמו להם בעשרות , במאות ואף באלפי שנים , מבלי שבדקו את תקפותם , והם מקבלים אותם כאמת מוחלטת . וכך יכולים להתגלגל להם במשך
|
|