|
|
עמוד:
התוכחה , שכאן הם הם גופה של התשובה . ושם אינם באים אלא כלוואי לה . אבל ראויים הדברים שנוסיף ונעיין בהם . השר שואל למשמעותו של פסוק מסיפור התורה על חטאו של אדם הראשון . ותשובת הרבי הרי זו כוונתה לומר לשר ו אתה הוא אותו אדם שאליו אמר אלהים את דברו : 'איכה /? לכאורה לא פירש לו הרבי את הפסוק עצמו י אבל לאמיתו של דבר האיר הרבי בתשובתו גם את מצבו של אדם הראשון ששאלו בוראו מה ששאלו וגם את מצבו של כל אדם באשר הוא אדם בכל שעה ובכל מקום . השר מששמע והבין ששאלת הבורא ערוכה אליו , בעל כורחו שעמד על משמעותה של שאלת הבורא : 'איכה . ' ? בין שהיא ערוכה אל אדם הראשון ובין שהיא אמורה אל כל אדם באשר הוא אדם . שאלה זו שהאלהים שואל את האדם , לא זה טעמה שחקניה מבקש לשמוע מפיו את שעדיין אינו יודע , אלא שהוא מבקש להעלות בנפש האדם פעולה שאינה יכולה להסתייע אלא בכוחה של שאלה כזו , אם תיכנס בלבו , אם יפתח לה האדם את לבו שתיכנס לתוכו . אדם הראשון נחבא , כדי להשתמט ממתן דין וחשבון , כדי להתחמק מן האחריות לחייו . כך נחבא כל אדם , לפי שהוא הוא אדם הראשון , והוא שרוי במצבו של זה . כיוון שמבקש הוא
|
|