|
|
עמוד:7
פתח דבר בשנת תרפ"ב ( 1922 ) השגיח מבקר הספרות ר' בנימין בתופעה שממעטים לדבר בה - התעניינותם של היהודים בכלל והציונים בפרט בישוע מנצרת על רקע פרסום ספרו של יוסף קלוזנר ישו הנוצרי , שראה אור באותה שנה . הוא מוסיף במאמר מוסגר למכתבה של אשת מורה הקובלת בפניו על כך ששכר המורים לא שולם כבר יותר מחצי שנה . היא כותבת לו : "אל תשאלני : במה אנו חיים ובמה חברינו המורים מתפרנסים ? כי לא אוכל הגדך . אולי חיים אנו כאותן ציפורים במשלו של . "ישו והוא מוסיף ו ) " אנו בכלל מרבים כעת לדבר ולהתעניין ולכתוב על ישו , והוא היה לדבר שבמודה , בה בשעה שאחרים , לא פחות יהודים ממנו , נעזבים מעט ונדחים מעט הצדה , לקרךזוית ' . " ( זוהי הצהרה מפתיעה עד מאוד , ותלונתו של ר' בנימין מפתיעה לא פחות . לאבחנתו , מי שהיה עד לא מכבר ' הנידח' , 'הנעזב'ו הפך לדמות מרכזית שמרבים לדבר בה , ולא בהכרח בנימה שלילית . אבל לא על כך קובל ר' בנימין . הוא רק מצר על שההתעניינות בישוע דוחקת לקרן זווית את אלה שהיו לפני כן במוקד העניין ובכך מתהפכות היוצרות - 'האחר' מוצג כמקובל , ואילו המקובל והמוכר נדחק מעט הצדה . את כתיבתו של ישו הנוצרי החל קלוזנר עוד בשנת . 1906 הסיבה לכך , הוא מעיד , הייתה שדעות חיוביות על ישוע מציתות כמה מן הוויכוחים , מהם מרים למדי , על עצם עתידה של היהדות . בספרו יהדות ואנושיות , שפורסם בשנת , 1937 מצרף קלוזנר דברים שכתב בשנת 1904 הנוגעים ב'שאלת לאן . ' ? לדעתו הייתה זו השאלה החמורה ביותר של המשכילים וממשיכי דרכם , שבשל התלהבותם ממכמניה של התרבות הנוצרית המערבית הגדילו בחשיבותם של ערכים אוניברסליים והמעיטו בחשיבותה של היהדות . "נפשו של המשכיל , "העברי הוא כותב , "נקרעה לשניים [ בין יהדות לאוניברסליות ] ושאלת 'לאן ' ? 2 לא נתנה לו . "מנוחה הקרע שמדבר עליו קלוזנר אפיין רבים מאלה שתמכו בתנועה הציונית והוא הרקע לדיונים ולוויכוחים שמתפרצים מפעם לפעם על דמותו ומקומו של ישוע בלאומיות היהודית המודרנית . הניסיונות הקדחתניים לקבוע את זהותה ואת דרכה של התנועה הציונית נמשכו יותר מחצי מאה ( בין השנים , ( 1945-1897 וזו הסיבה שהספר מתמקד בתקופה זו . פרק הזמן שבין הקונגרס הציוני הראשון לסוף מלחמת העולם 3 השנייה מתאפיין ב"טשטוש תחומים מוחלט" של גבולות היהדות . בספרו קוזק ובדווי מראה ישראל ברטל בבהירות רבה שטשטוש הגבולות הזה היה תוצאה בלתי נמנעת של העידן המודרני , שכפה על היהודים את המעבר משייכות
|
|