|
|
עמוד:7
מבוא : שיוה - עבודת אדמה אריאל הירשפלד " חוץ מעבוךת / אךמה הכל עבוךה / זרה" כתב יצחק לאור בשיר , "גולה" והוא ממשיך"וחוץ מהאדמה שטמנה באתי חמרה / אדמה אדמה / כל אדמה היא / אדמה י זרה TT אבל : ' / T אני : אחז •?! v ר ' / לאדמה TT ~ : T ממנה ' / T V ? באתי ? T אדמת ' / — : - החמרה : - - האדמה .,- ; r " T לבידים , ^^^^ l ^ pny 2 עמי . ( 49 קוראים רבים , ובוודאי אלה האמונים על ביקורת התרבות של הדורות האחרונים , הערים לערנותו הדרוכה , המתמדת , של לאור , עצמו לביקורת התרבות , המילים , הסמלים , הקול , הסובייקט , הסימן , השדר , הז'אנר , המסורת , לביקורת המיתוס , הניגודים הבינאריים , האמונה ושבירת האמונה , הלשון העברית והלשון בכלל , יתקשו אולי לקבל את ההכרזה המנוסחת בשיר הזה ברצינות . במה זכתה בעיני לאור "עבודת האדמה" דווקא ? כיצד זה ניצלה ה"אדמה" מחיצי הספק ? הייתכן ? האם לאור מותיר את האדמה זכה ועירומה מהגנה , מהתנצלות , מספק ? האם ניתן למלה הזאת להופיע כאן עטויה במלוא ממדי הסמל והמיתוס ? התשובה היא כן . המלה "אדמה" בשיר "גולה" באה במלוא פשטותה הרצינית , הנאיבית . זהה עם עצמה . מועדת לכל סכנה של ניכוס או תפעול . הצירוף "עבודת אדמה" חורג כבר מן הפשטות הזו . "עבודת אדמה" אינה כאן עבודה חקלאית . הניגוד ל"עבודה זרה" מפעיל את משמעותה הארכאית , הנשגבת , של המלה "עבודה" - זו עבודת הקודש . אך גם זו מופיעה כאן במלוא הפאתוס והרצינות . הסמל שביסוד המשפט הזה הוא כמובן הפסוק מבראשית "כי עפר אתה ואל עפר תשוב " . אבל איכותה הקונקרטית של האדמה כאן - אדמת חמרה אךמה , שהיא גם סיבתו של המופע "הנאיבי" הזה , קשורה בדבר אחר , רחוק מאד מספר בראשית , מסד הלשון העברית . אדמת החמרה האדומה היא אדמתה של המושבה פרדס חנה , האדמה שהקיפה את בית ילדותו של יצחק לאור . והשיר הזה ב"שירים בעמק הברזל" נמצא בפרק החמישי - חטיבת שירה הנוגעת כולה בשכבת היסוד הזו בשפה ובעולם השירי של לאור . סיומו של הפרק הוא השיר : "אמא" ברחנו מפני העננים הדוהרים , חלצנו נעלים במהירות , השארנו אותן בחוץ ה 5 / זוב ל ^ ד הדלת עם חתיכות החמרה ובבית היתה אמי ואף שאני כותב בגוף ראשון רבים איני זוכר מי
|
|