|
|
עמוד:7
מבוא ספר זה הוא התרגום הראשון לעברית של המסה הפילוסופית הגדולה של מישל דה מונטן , סנגוריה על רמון סבונד . מונטן תופס מקום מיוחד בקרב סופרי הרנסאנס . נשים וגברים מכל שכבות החברה מוקסמים מהגותו , ורבים קוראים אותו בשל חוכמתו ומידת ההומניזם שלו ומצטטים את דבריו בספרות ובעיתונות . מונטן מטפל בהוויות עולם נרחבות באופן פשוט , ולעתים בסגנון הומוריסטי . אם כי הוא משלב בדבריו את דברי הפילוסופים מן העת העתיקה , הוא איננו מנסה להשפיע על הקורא לקבל את דבריהם , אלא ללמוד את דעותיהם ולהפיק מהן תועלת לעצמו ולזולתו . כתביו מהווים אתגר לקורא , ובה בעת הם חופש יים משפת אנשים מלומדה וממונחים טכנ יים . מונטן מעניק לקוראיו מפירות קריאתו הענפה , מהרהוריו על אודות הספרים שקרא ומהתנסותו האישית במשך תקופה קשה של מאורעות מדינ יים ושל מלחמות הדת בצרפת . מישל דה מונטן נולד ב ֿ 28 בפברואר 1533 באחוזת מונטן , סמוך לבורדו , לפ ייר איקם ( בעל תואר האצולה ״דה מונטן״ ) ולאנטואנט דה לופס ( בתו של סוחר יהודי מומר מטולוז . ( אביו , ששירת בצבא הצרפתי באיטליה והושפע מתרבות הרנסאנס האיטלקית , הוריש למישל את רעיונותיו . עוד בהיותו תינוק הוצמד לו מורה גרמני שדיבר אתו לטינית בלבד . מכיוון שהשפה הלטינית היתה שגורה בפיו , הוא התוודע לכתבי ורגיליוס , אובידיוס והורטיוס במקורם הלטיני . מונטן החל ללמוד משפטים באוניברסיטת טולוז , ( 1546 ) ובשנת 1557 שירת כחבר המועצה המשפטית של בורדו , שם הכיר את הסופר
|
|