|
|
עמוד:10
קווים לדמותו אלוהים היה גיבור מלחמה זועם ושואף נקם , קנאתו בוערת כאש , בגדיו ספוגים בדם ורגליו דורכות ומוחצות עמים וארצות . היו לו חרב , חנית בוהקת , קשת וחיצים מסמאים וכלי מוות . הוא היה עצום ונורא . לפעמים נראה כאדם . היו לו ידיים ואצבעות וקול אדיר ובאמצעותם עשה מעשים גדולים ומופלאים כמו הצפת הנהרות בדם והצבת עמוד אש באמצע הלילה , אבל באמצעותם גם דיבר וכתב . הוא רכב על ערבות , שעט בשמים , דהר על כרובים ושטף רקיעים מקצה לקצה , בדרך כלל כדי לשמוע את שבחו מכל פינות הרקיע . חשוב היה לו לשמוע הלל ושבח . הוא אף יצר אינספור יצורים רק כדי שיגידו את שבחו וישירו את גודלו ואת עוצם עלילותיו . כוחו היה אדיר : הוא היה מסוגל לקרוע את השמים ואת הים , להוריד מים ועסיס מן ההרים , לשנות את כל סדרי הטבע , לעצור את השמש ואת הירח באמצע השמים . אפילו המוות לא ניצב כמכשול בדרכו והוא הציג עצמו כמי שמסוגל להחיות מתים , אלא שדחה את היכולת המופלאה הזו לקץ כל הזמנים , ובינתיים הוסיפו בני האדם , המלאכים למטה במיוחד כדי לקלף את השם שהיה מלופף סביב ישראל כשיכבת מגן . גם מי שידע את השם כבר לא היה רשאי להשתמש בו , ורבי חנינא בן תרדיון נענש במיתה קשה משום שהיה הוגה את השם באותיותיו . רק לאחר הגאולה , אמרו , ישוב השם ההוא , הראשון , לקדמותו , ויהיה שגור על פי כל . בינתיים העולם חסר , המציאות פגומה , ולכן גם השם חסר והאלוהות פגומה . עם הזמן התגלו עוד שמות פרטיים ואפופים מעטה סודיות של האל , שם של ארבעים ושתיים אותיות ושם של שבעים ושתיים אותיות . מי שידע את השמות הללו , את כתיבתם והגייתם , היה מסוגל לברוא ולהחריב כמעט כמו אלוהים עצמו .
|
|