|
|
עמוד:11
פרק ראשון הערצת צדיקים במרוקו ובישראל : היבטים עיוניים , מחקריים והיסטוריים פתיחה : שאלת חלום ושאלות אחרות ספר זה תחילתו בחלום . לא אני חלמתי את החלום הזה , אלא פועל ייעור מצפת ששמו אברהם בן חיים . נתקלתי בשם זה לראשונה באמצע שנות השבעים , בעת שאספתי חומר לעבודת הדוקטור שלי , שעסקה ברפואה עממית בקרב יוצאי מרוקו בישראל ( בילו תשל"ח . ( את המחקר ערכתי במושבים נידחים בשפלת יהודה , מקומות שנותרו רחוקים מן העין הציבורית מאז הקמתם בשנות החמישים והשישים אף שרק פחות משעת נסיעה מפרידה בין רובם לבין תל אביב או ירושלים . באחד מהמושבים האלה נתקלתי בחלומו של אברהם על גבי עותק משוכפל של 'הודעה , 'לציבור שנשלחה על ידיו לבית הכנסת המקומי ושעוררה עניין רב בקרב המתפללים . בהודעה , שלשונה נמלצת ופתיחתה כמו נבואית , הוא תיאר כיצד נגלה לפניו בחלומו רבי דוד ומשה , מחשובי הצדיקים של יהודי מרוקו , הקבור באזור האטלס המערבי הגבוה שבדרום המדינה , והביע את רצונו להסתפח לחסידיו לשעבר , שבעלייתם לארץ הותירו אותו בודד מאחור . הצדיק תבע מהחולם להקצות לו חדר בביתו שבצפת ולפרסם את כתובתו החדשה כדי שכל הנזקקים לעזרתו יוכלו לפנות אליו . אברהם אכן עשה כדבריו . ה'הודעה , 'לציבור שהופצה בבתי כנסת רבים של יוצאי מרוקו ברחבי ישראל , מסתיימת בקריאה נרגשת לכל נאמניו של הצדיק לחגוג את ההילולה שלו בראש חודש חשון בביתו החדש שבצפת . תוכנו המסעיר של החלום — מפגש פנים אל פנים עם צדיק אגדי , המבקש לעלות לארץ בעקבות נאמניו לשעבר שנטשוהו , ולהיהפך לדייר של קבע בביתו של החולם — הפתיע אותי מאוד . אך לא פחות מכך הופתעתי מגלגולי החלום הכתוב ומהתגובה הציבורית שעורר . כפסיכולוג קליני בהכשרתי נטיתי לראות בחלומות ביטוי מובהק של חוויה פרטית , סובייקטיבית וחמקמקה , שבמסגרת טיפולית — על ספת הפסיכואנליטקאי למשל — ניתן לקרוע באמצעותה צוהר למסתרי הנפש . אולם במקרה הזה נהפך החלום מחוויה אישית לאירוע פומבי . הוא נכתב , שוכתב
|
|